בגנותו את קמפיין "השתולים" הנאלח והמסוכן של "אם תרצו", שימר אתמול זקן השבט בני בגין את אור הנגוהות של האסכולה הלאומית־ליברלית הנושאת את שם זאב ז'בוטינסקי ואביו. אנשי "אם תרצו" - ברוח מתקפת מירי רגב על אנשי הרוח - פתחו בקמפיין גס רוח על רשימת יוצרים ואמנים, שאהבתם ודאגתם לגורל הארץ אינן מוטלות בספק. בגין גינה זאת כפשיזם.
לעיתים מתקיימת עימם מחלוקת חריפה "לשם שמיים", בית הלל נגד בית שמאי מודרניים. החכמים המקוריים ידעו את גבול הוויכוח, וחרף ויכוחיהם העזים התחתנו אלה באלה. אך עתה נרקמת אווירה של נתק מוחלט. הקיצונים מימין (וגם משמאל) איבדו את שיקול הדעת, והאיבה מנחה אותם יותר מן ההיגיון והדיון. מילים מאיימות הן הסתה בפועל, שעלולה להוביל להצתה פיזית. לאן זה יוביל? לקטטות רחוב? למהדורה חדשה של אלימות פוליטית? מין סזון מזן־2016?
פלוגות הרחוב חייבות להתרסן. עוד דיבור על "בגידה" ועל "שתולים", ויצוצו הנבוטים להלקאות, ואולי גם חרב הסיקריקין. אך אם חלילה יתרחש אסון, הם ימהרו לרחוץ בניקיון כפיהם ולהזיל דמעות תנין ולומר כי לא הסיתו אלא רק התווכחו ולא נשאו נפשם לרצח. רק שהוא עלול להתרחש.
שמות שניים מבני דורי מתנוססים בראש הרשימה. עמוס עוז ששמו הולך לפניו ברחבי העולם, האיש שכתב את היצירה האלמותית "סיפור על אהבה וחושך" ו"מיכאל שלי" ו"קופסה שחורה" ו"פה ושם בארץ־ישראל" ו"הבשורה על־פי יהודה"; ולצידו אברהם ב. יהושע מ"מול היערות" ו"מולכו" ו"מר מאני" ו"מסע אל תום האלף", ושניהם מלח הארץ הזאת מירושלים ומהקיבוץ ומהאקדמיה העברית. כמה עיוורון ושיכרון־כוח וצווחת מרתפי בירה עולים מהצגתם כבוגדים? גם בנימין נתניהו ואריה דרעי ואיילת שקד הבינו שזה טירוף מערכות.
קראתי וקנאה אחזה בי. אם אלה השתולים - מי ייתנני ויצרפו את שמי לרשימת הנדונים לקלון על פי בית הדין של "אם תרצו". הרי זה כאילו פניתי אל עמוס ו"בולי" במילותיו של גאון השירה העברית חיים נחמן ביאליק: "יהי חלקי עימכם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו