פרישתה של אחינועם ניני מארגון אמני ישראל (אמ"י) בשל החלטת הארגון להעניק פרס מפעל חיים ליוצר אריאל זילבר היא צעד פופוליסטי, זול, ובעיקר עצוב. כמי שמתיימרת להתבטא תחת כל עץ רענן בשם הנאורות, ההומניות הדמוקרטיה, חופש הביטוי והשיח הציבורי הפגום, בחרה ניני להתנהל בעצמה בצורה פגומה ופוגענית, המטילה צל כבד על התרבות הישראלית.
המנטרות הקבועות, שבהן נעשות המחאות הציבוריות מכיוונה, מעידות על חוסר הבנה טוטאלי של המרקם העדין הקיים בין הקבוצות השונות בחברה, ויותר מכך - על חוסר סובלנות משווע כלפי דעת האחר ותפיסתו. התבטאויותיה ברשתות החברתיות, מעלליה בעולם וסערת פרס אקו"ם שהובילה ניני כנגד זילבר משקפים עמדה דורסנית, שמעמידה בסימן שאלה גדול את העקרונות שאותם היא מבקשת לקדם.
אמנם איני חסיד של זילבר ושל התבטאויותיו השונות, אולם אני מאמין שאמירות פלגניות הפועלות במרחב התרבותי ופוסלות דעות ואג'נדות אחרות, לכאורה קיצוניות או רחוקות אידיאולוגית מתפיסת העולם השכיחה והמקובלת ב"מיליה" התרבותי, אינן רלוונטיות כלל. אין מדובר בפולמוס הנוגע למהות היצירה ולתוצריה, אלא בהתייחסות היוצאת ממרחב השיח התרבותי, שעיקרה יצירת כותרות מרעישות וקידום עצמי. ניני בוחרת שוב ושוב "לשבור את הכלים" במעמד חד־צדדי ולתפוס כותרות עקרות מתוכן.
למרבה הצער, לשיטתה של ניני, קיים פילוג מובהק בין שני מחנות מובהקים המתחלקים בין קבוצת "אנשי האור" האליטיסטית, אשר מצויה בצד הנכון של המתרס בכל הנוגע לתפיסה האידיאולוגית והתרבותית, לבין "אנשי החושך" - המסורתיים, הפריפריאליים והמיושנים. לכן חשוב לבקר עניינית את התנהלותה הפגומה, אשר פוסלת מגזרים שלמים בחברה הישראלית.
כמי שעוסק רבות בחינוך להידברות בין הקבוצות השונות בחברה, אני רואה בחופש הביטוי ערך בסיסי בחברה דמוקרטית, אך ודאי שאסור שהדבר יבוא על חשבון חופש התרבות. דוגמה עכשווית מארה"ב מלמדת כי אפשר לבקש מגיבורי תרבות לקיים מחאות לגיטימיות בגבול השיח הסביר והמקובל, לנוכח אמנים אפרו־אמריקנים שיצאו בשבוע שעבר במחאה לגיטימית, בטענה כי טקס האוסקר מדיר בעלי מוצא אפרו־אמריקני.
בניגוד גמור לניני, המחאה הזאת הצליחה ונתפסה היטב הן על ידי הממונים על טקס האוסקר שהבטיחו שינוי, והן על ידי הציבור שחיבק בשתי ידיים את האמנים המוחים. וכך, בניגוד לאותם אמריקנים שיצרו שיח מכבד וחשוב בנוגע לפניה של התרבות האמריקנית, ניני בחרה להעכיר ולהכתים את גבולות השיח הלגיטימיים.
הכותב הוא מנכ"ל זהות - איגוד המרכזים לזהות יהודיתטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו