נוטעים בשביל דור העתיד

ימים של נטיעות באים עלינו לטובה ומביאים איתם בשורה של הבטחה אל העתיד. בתקופה המאופיינת בתרבות הכאן והעכשיו, נראה כי הן במישור האישי והן במישור הציבורי מתקשים רבים לפעול בלי ליהנות מפירות עמלם באופן מיידי.

הגמרא, במסכת תענית, מספרת על חוני המעגל שכל ימיו לא הצליח להבין את הפסוק: "שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים". פסוק זה מוסב על גלות בבל שארכה 70 שנה, וחוני היה תמה כיצד ייתכן שיש אדם שיכול לישון שינה רצופה של 70 שנה. יום אחד פגש בדרכו אדם שנטע חרוב ושאל אותו כמה שנים יעברו עד שהעץ יניב פירות. האיש השיב ש־70 שנה, וחוני שב ושאל אם ברור לו שיאריך ימים ויזכה לאכול מעץ החרובים. השיב האיש: "אני הגעתי לעולם ומצאתי בו חרובים. כשם שאבותיי נטעו למעני חרובים, כך אטע גם אני לבניי". 

בתום השיחה נפלה על חוני שינה עמוקה, ומכיוון שהקיפו אותו סלעים שהסתירו אותו מעין כל, ישן הוא במשך 70 שנה. כשהקיץ משנתו, ראה את אותו אדם קוטף חרובים מהעץ ושאל אותו אם הוא ששתל את העץ, והאיש ענה לו שהוא נכדו. כך ראה חוני גם את אתונו, שהעמידה צאצאי צאצאים גם היא, את נכדיו ותלמידים בבית המדרש, שסיפרו לו בהתרגשות שהם לומדים את הלכותיו ופירושיו לסוגיות וקושיות. כאשר כולם לא האמינו לו כי הוא חוני ולא כיבדו אותו כראוי, חלה הוא מרוב אכזבה וצער - ומת. 

כמו חוני, רבים מאיתנו נמצאים במרדף תמידי אחר תוצאות מיידיות ואיננו מוכנים להמתין ולו זמן קצר. בכך מאבדים אנו במידה רבה את היכולת לחלום ולהזדהות עם מפעלים שתוצאותיהם יהיו בדורות הבאים. בפן האישי והציבורי, עלינו להבין שהמציאות מתקדמת והרכבת נוסעת ובאים חדשים ומחליפים ישנים. הנטיעה במהותה היא נתינה לדורות הבאים, וכפי שהיו מי שנטעו עבורנו, מוטלת עלינו האחריות לנטוע עבור צאצאינו.

כיום אנו מיישמים את התיאוריה הזו במערך הפיננסי הפרטי שלנו, כאשר אנו משקיעים וחוסכים למען הדורות הבאים, וכן בכך שכל אחד מאיתנו עוסק בחינוך ומשקיע זמן רב בטיפוח ילדיו ומשפחתו. אנו בוחרים להשקיע זמן רב אף על פי שאנו מודעים שהתוצאות צפויות להגיע, אם בכלל, רק בטווח הרחוק. לצערנו, בזירה הציבורית, כחלק מהמרדף אחר הכותרת הבאה, רבים מהעוסקים במלאכה אינם בוחרים בדרך זו ונמנעים מלנטוע עבורנו כציבור יוזמות אשר יישאו את פירותיהן בתקופת כהונתם של אחרים. חג ט"ו בשבט שאנו מציינים בימים אלה הוא הזדמנות לקרוא לאישי הציבור שלנו לאמץ את נטיעת החרוב כדרך חיים למען עתיד הדורות הבאים של מדינת ישראל. 

הכותב הוא יו"ר ארגון רבני בית הללטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו