בשמאל ובתקשורת עדיין המומים מחשיפת ערוותם של ארגוני שמאל, ששכחו זכויות אדם מהן • בפעולות תגובה מביכות ואגרסיביות, הם משליכים לפח את הדמוקרטיה והצדק - שמפריעים לאג'נדה שלהם
1. זעקת ארגוני השמאל לאחרונה מלמדת שנפל פה דבר. אינני מתרגש מתחקיר "עובדה" שחשף פעילי תעאיוש ו"בצלם" מסייעים למסור פלשתינים לעינויים ומוות, מפני שביקשו למכור אדמות ליהודים. אחרי 600 תוכניות, יכולה אילנה דיין להתגאות בתחקיר אחד שפירסמה נגד ארגון שמאל (אתם רואים את רביב דרוקר מפרסם תחקיר נגד ארגוני הקרן החדשה לישראל?), שעיקרו נלקח מארגון "עד כאן".
כמויות האפולוגטיקה שנשפכו ממקלדתה ומזו של התחקירן עמרי אסנהיים, חסרות תקדים, והן מעידות על התמודדות השמאל התקשורתי מול טענות (אלימות) נגדו "מבית". תחקירים נגד הימין נפוצים בתקשורת לאין שיעור מתחקירים בודדים נגד השמאל. הניסיון מלמד, ששמאל הנחשד ב"שיתוף פעולה" עם "מנגנון החושך" הימני, מבקש לטהר את שמו. לאחר שידור תחקיר "עובדה" כתבתי, שעכשיו אפשר לצפות לעוד עשרות תחקירים נגד הימין.
2. עוד זה מדבר וזה בא, תחקירן "אולפן שישי", עמרי קרונלנד, נשלח לחשוף את הימין הקיצוני בתואנה שיש לו דוד עשיר מטקסס המעוניין לתרום כסף להוצאת ספר המשך ל"תורת המלך", שעסק בין השאר בהלכות הריגת גוי. התחקירן המסכן נחשף על נקלה; לא הכין שיעורי בית ואינו דובר את שפת המקורות. אתר "הקול היהודי" חשף את שיחות השידול המגומגמות והדברים הובאו בערוץ 20. קרונלנד נשאל, מדוע לדבריו הדוד העשיר אהב את "תורת המלך"? "הוא מאוד מסכים... מאוד מאמין בארץ ישראל השלמה וביישוב הארץ ובזה שכל הארץ צריכה להיות שלנו. החלום שלו ליצור את ארץ התנ"ך... והוא מאוד הזדהה עם הערכים. הוא רוצה לתרום לתנופת הספר השני..."
לאחר עוד כמה "ארץ ישראל השלמה", ניסה התחקירן ההססן להוציא מבן שיחו מילות תמיכה באנשי "תג מחיר": "[האם] אתם עִם כל מה שעשו... הנערים שמקימים התיישבויות ונלחמים מלחמה אקטיבית למען ארץ ישראל השלמה, הספר תומך בזה? מעודד?". "מה זה אקטיבית?" נשאל קרונלנד, וענה: "אה... פעולות תג מחיר".
כלל חשוב במחקר ההשפעות על זרמים פוליטיים, אמנותיים וחברתיים, הוא מקומם המשמעותי של השוליים. דווקא במקומות חסרי התחכום אפשר לגלות בעירומן את תפיסות היסוד המובילות של החוג החברתי כולו. "ארץ ישראל השלמה", "יישוב הארץ", "ארץ התנ"ך" הם מושגים שישראלים רבים מאוד מזדהים איתם. אבל בתודעתו של התחקירן, המושגים החשובים האלה מקושרים עם אידיאולוגיה ביזארית הממוקמת בשוליים המוקצים של המחנה. מבחינת התחקירן ושולחיו, יישוב הארץ ותנ"ך הם צידו השני של ספר "תורת המלך" ותג מחיר.
מי ששוחח עם התחקירן הציע לבסוף שהדוד יעזור להקים את "מאחז אולפן שישי ע"ש אמנון אברמוביץ'", ושלח לדוד - כלומר לשולחיו בערוץ 2 - מסר "מוצפן": בבא בתרא, דף כב. מומלץ לפתוח את התלמוד בדף המסומן, שם מסופר על אמורא בשם רב אדא בר אבא שנשלח בידי רבו "לתהות על קנקנו" של אמורא בשם רב דימי. במילים אחרות, הוא נשלח לבדוק אם מדובר בתלמיד חכם, ועשה זאת באמצעות שאלה מעניינת שבדקה אם האורח בקי לעומק בשיח ההלכתי. ראו שם. הנמשל ברור.
3. למרות דלות התחקיר ב"עובדה", די היה בו כדי להביך את ארגון "בצלם" המעסיק אנשים שבינם לזכויות אדם לא תמיד יש קשר. תגובתם כלפי אילנה דיין ותוכניתה היתה אלימה. הנה סיפור מיני אלף על שיטות הפעולה של "בצלם".
פעיל הימין נועם פדרמן נתפס במצלמות "בצלם" מיידה אבנים לעבר ערבים בחברון ושובר תבניות ביצים. לכאורה, עוד תיעוד של ימין קיצוני משתולל. הפרקליטות הגישה כתב אישום. כתב ערוץ 10, רועי שרון, חשף השבוע את תיעוד מצלמות צה"ל המספרות סיפור מורכב יותר.
בסרטון נראה ערבי תושב חברון מיידה אבנים נגד סיורי צה"ל, מצלמות האבטחה ורכבי יהודים. הוא אף התייצב בצומת וסימן בשחצנות לרכב צה"ל לנסות לתופסו. פדרמן נהג באחד הרכבים שנפגעו מאבניו של הלוחם הנועז. בתגובה, יצא ויידה אבנים לעבר אותו רמבו חברוני שברח מאחורי רכב מסחרי שהוביל ביצים. פדרמן שיבר בחמתו כמה תבניות ביצים (ראוי שיפצה על הנזק). אבל, אינני מבין את סיור צה"ל שהסתלק מהמקום, למרות שחטף אבנים. מה שמסריח פה זה תבנית הפעולה. הצלמת המיומנת של "בצלם" לא צילמה מה שאירע בצומת, עורק מרכזי ליהודים וערבים. היא לא צילמה את זריקות האבנים הרבות והמתגרות של הצעיר השחצן, וכמובן לא תיעדה את שיתוף הפעולה של הרחוב הערבי. היא עשתה מה שמצופה ממנה: תיעדה רק את סוף הסיפור. במקרה זה ניתן להתגונן מפני התביעה, אולם מה שחמור הוא שסרטונים מגמתיים כאלה מופצים ברחבי העולם ומוציאים את דיבת ישראל וההתיישבות רעה, ובכך מוסיפים דלק למדורת האנטישמיות ושנאת ישראל.
4. לאחרונה פירסם NGO Monitor בראשות פרופ' ג'ראלד שטיינברג, שב־15 בדצמבר קיבל "בצלם" מענק של כ־30 אלף יורו מקרן "התרומה האירופית לדמוקרטיה" (EED), כדי "להילחם בחוקים אנטי־דמוקרטיים המכוונים להשתיק אופוזיציה". במילים אחרות, האיחוד האירופי מתערב בהליך חקיקה נורמטיבי בכנסת ישראל, שנועד להגביר את השקיפות (לא להשתיק!) של ארגונים לא ממשלתיים, שרוב תקציבם בא ממדינות זרות.
הנה דמוקרטיה אליבא דאירופה: במקום לכבד את ההליך הדמוקרטי הישראלי, מכתיבים לו עמדה פוליטית המייצגת אינטרסים של מדינות זרות. החוק לא עוסק בתרומות אנשים פרטיים, אלא בפגיעה בריבונות המדינה.
בעימות מול ח"כ ד"ר ענת ברקו על החוק, אמרה נשיאת הקרן החדשה לישראל: "אדם פרטי הרבה יותר מסוכן. מדינה מחויבת לערכים, אדם פרטי לא מחויב לכלום". אני מציע לקוראים לחזור ולקרוא את הדברים החמורים הללו. לא פעם טענתי, שבינות לשיטין של טענות חלק מהשמאל עולה תפיסה טוטליטרית, שאינה סומכת על תבונתם של האזרחים ומבקשת לכפות עליהם "חינוך מחדש" של המדינה. מתוך הפטרונות הטוטליטרית הזאת פועל גם אלון ליאל בפעולות ההלשנה והמסירה שלו בעולם. אירוניה היא, שאלה המדברים גבוהה על דמוקרטיה, מסתמנים כתומכים גדולים בשעבוד התהליך הדמוקרטי הישראלי לדמוקרטיות זרות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו