שחור על גבי עיתון ברחבי העולם, הוציא (שוב) עיתון "הארץ" דיבת ישראל רעה. גדעון לוי כואב את שכנינו ועל הדרך מאבד עשתונות והבחנה: "ישראל מוציאה להורג בלא משפט, כמעט מדי יום". ועוד הוסיף: "כל תיאור אחר הוא שקר". לא פחות! עכשיו יצטטו את קביעתו המופרכת שונאי ישראל וזוממי רעתה כתורה מסיני.
מה קרה לשמאל הישראלי, שפעולה טבעית וצודקת של הגנה על הנפש הפכה לכתב אישום נגדנו? "הוצאה להורג" משמעה פעולה מכוונת. מי שם את לוי לשפוט אנשים ברגע תקיפתם, האם הנפש פנויה אז לבדוק דקויות היאות לתנאי מעבדה?
"הם יורים למוות ללא הבחנה - בנשים, בגברים, בנערות ובנערים", כתב לוי, "יורים כדי להרוג, להעניש, לכלות את הזעם וליטול נקם". תיאור מדויק לברבריות הערבית בת מאת השנים המתמחה ברצח יהודים באשר הם. אבל לוי התכוון לכוחות הביטחון ולעמך בית ישראל המתמודדים עם ניסיונות רצח מתמשכים. הוא הביא כסיוע את ארגון בצלם, ש"מתעד" מקרים נוספים של "הוצאות להורג". אני לא מבין, אם יש מקרה של עשיית עוול שלא במשפט, התכבדו והתלוננו במשטרה. עושה רושם שדווקא לוי מפריח האשמות "שלא במשפט".
לוי תבע את כבודה המפוקפק של שרת החוץ השבדית מרגוט וולסטרום, "אחת משרות המצפון הבודדות בעולם". לא שמענו את "אשת המצפון" משבדיה מצייצת משהו נוכח מאות מקרי רצח שאירעו רק בשבוע האחרון בידי האיסלאם הג'יהאדיסטי וגרורותיו בעולם.
לו הצליח מישהו להרוג את הסכינאי המתועב בטרם רצח את דפנה מאיר הי"ד לעיני ילדיה בעתניאל - האם לא סביר להניח שחוגי "הארץ" ושרת החוץ השבדית היו מוסיפים אותו לרשימת ה"הוצאות להורג בלא משפט"?
כי זה עומק הסיפור של חבורת האנטישמים האירופאים: הם אינם מעוניינים בהטבת חיי בני אדם, ולא בזכויות מוסלמים. ישראל היא מטרתם, משום שבחוגי הפסבדו־ליברלים - משבדיה ועד אצלנו - ניתן צו־8 למלחמה בזכות היהודים למדינה משלהם ובזכותם להגן על חייהם. מרצונה (או שלא) הצטרפה שרת החוץ השבדית למחנה גדול הנאבק עד חורמה (וחרם!) בחוק ההיסטורי היציב היחיד במאתיים השנים האחרונות: שיבת היהודים הביתה לציון.
"הוצאה להורג" היא פעולתם הקבועה של אלה הרואים ברצח אם לעיני ילדיה מעשה גבורה, ומקבלים תשואות מצד חברתם. חלקים בשמאל הישראלי הגיעו להזדהות כה עמוקה עם הצד השני, עד שמעשיהם מעידים: לא שמאל ישראלי לפנינו, אלא לאומנים פלשתינים.
