רבות נאמר על תופעת תוכניות המציאות (הריאליטי) ועל השפעתן עלינו כיחידים וכחברה. ואולם מבט בלוח השידורים מעלה כי במבחן התוצאה הקרב בין המתנגדים למצדדים כבר הוכרע, בעוד הערוץ המוביל בישראל משדר בחמישה מתוך שבעת ימי השבוע תוכניות מציאות, לעתים אף שתיים באותו ערב. גם אם כפי הנראה תוכניות המציאות כאן כדי להישאר ובמנות גדושות, אנו כחברה חייבים להמשיך לנהל שיח ציבורי בדבר השלכותיהן, בייחוד על בני הדור הצעיר.
תרבות הריאליטי מביאה עניין עם חשיפה לתחומים רבים, העשרת הידיעות והרחבת עולם החוויות של הצופה. ועם זאת, יש בתרבות זו גם סכנה של רדידות מסרים, העדפת רייטינג על פני איכות, חשיפה לתכנים מזיקים של אלימות, מין ועוד. לכן בהחלטה לשדר ולצרוך תרבות זו, חשובה שימת גבולות מוסריים והלכתיים.
תוכניות הריאליטי אמורות להציג לכאורה בפני הצופים את המציאות, ללא תסריטים וללא עריכות, בעוד המשתתפים מתמודדים עם מצבים מורכבים שאליהם מכוונת ידה של ההפקה באמצעות תחרויות ואתגרים פיזיים ומנטליים. אי אפשר לכלול את כל תוכניות הריאליטי תחת מקשה אחת ובחלקן יש כאמור גם אלמנטים חיוביים, ברם, רבות מהן מבוססות מיסודן על ערכים שליליים ובמהלכן מתקיימות תחרויות שבהן אהדת הקהל אמורה להינתן למתמודדים תמורת תככנות ויריבות. נדמה שתוכניות אלו מדמות במקצת את קרבות הגלדיאטורים, בעוד במקום חרבות ושריונים יש שימוש בשפה רדודה ושפיכת דם מילולי, תוך שהשיח בתוכנית הופך לשיח חירשים שבו שום מתמודד אינו מקשיב לרעהו, מה שמחנך אותנו כחברה לעשות כן ופוגע ברבדים העמוקים ביותר של האחווה וההקשבה.
על כך יש להוסיף פגיעה בערכים מרכזיים ביהדות בפרט ולנו כחברה בכלל, דוגמת צניעות, כיבוד האחר ועוד. תוכניות אלו מנסות ליצור לנו מצפן חדש ולשנות את המוסר בעינינו. הן מעודדות התנהגות בזויה ופוגעות בכבוד האדם ופרטיותו, ועל ידי צפייה בהן הצופים הופכים שותפים לחדירה למרחב הפרטי והאינטימי של האחר. העובדה שרבים מבני הנוער נמנים עם צופיהן הקבועים של תוכניות המציאות, פוגעת באופן חד ביכולת שלנו כחברה לחנך לערכים ראויים ורצויים. לכן עלינו, כהורים ומחנכים, מוטלות האחריות והחובה לנהל שיח מתמשך בעניין עם בני הנוער, אשר צפייה בתוכניות מעין אלו עשויה להשחית את נפשם ועולם הערכים שלהם. עלינו להאיר את עיניהם להיבטים השליליים שבתוכניות הריאליטי, להעניק להם הדרכה וכלים נכונים להתמודד עימם ולהכווין אותם לצריכת תרבות חיובית יותר בטלוויזיה, בקולנוע ובאינטרנט.
המהלך המוסרי של פריצת גבולות חוזרת ונשנית הוא מנוגד לחלוטין לעולמה המוסרי של ההלכה. קברניטי התוכניות מנסים ליצור בקרבנו ערך חדש של חומריות, שככל שהזמן חולף כבר אינו נתפס בעינינו מוזר או מוגזם. במציאות המדומה שמייצרות תוכניות הריאליטי, הן שוחקות את התמימות ומחנכות אותנו לעולם של ציניות אכזרית. עלינו כצופים להיות ערים למחיר הערכי, החברתי והחינוכי שהן גובות מאיתנו ולשים לב שהוא הופך להיות גבוה מדי.
הכותב הוא יו"ר ארגון רבני בית הללטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו