הענן מעל ראשה של הילארי

הכישלונות של אובאמה עלולים להשפיע גם על הקמפיין של שותפתו לדרך, הילארי קלינטון • הפיגוע בבנגאזי ופרשת האי־מיילים רודפים אותה בכל אשר תלך, וגם הנשיא מתרחק ממנה • האם תיחסם דרכה לבית הלבן? 

בניגוד לנאומיו הקודמים של ברק אובאמה, שהתמקדו בניתוח אירועי השנה החולפת ובעיצוב סדר היום לשנה הבאה, אפשר לראות בנאומו השביעי והאחרון מעין נאום מורשת. הנשיא ניסה להדגיש את מקומו כמנהיג שקידם, לכאורה, את האומה האמריקנית לעבר היעד הנכסף - הפיכתה למגדלור מוסרי, שיעניק השראה לקהילה הבינלאומית במאבקה באנרכיה, באלימות ובקנאות.

אבל לתוך מארג זה של "יעדי חזון", שאובאמה התווה שנה לפני פרישתו, שורבבו אינספור מליצות ריקות. הן גימדו את המעמד והמחישו פעם נוספת שלפנינו פוליטיקאי, לא מדינאי. למעשה, צפייה בנאום - שלפחות מבחינה רטורית, היה אמור להיות נקודת השיא של עידן אובאמה - מעידה שהליבה הערכית של הדברים טושטשה. במקום להתמקד בניתוח מאמציו לעצב סדר עולמי חדש, הנשיא נגרר להתנצחות פוליטית מרה. את מקום חשבון הנפש תפסה עד מהרה רשימת הישגים, אמיתיים ומדומים. זאת במאמץ נואש להציג באור חיובי את תקופת נשיאותו, ובו בזמן להתחמק מעימות עם מחדליו. וכמו בעבר, גם הפעם נמנע הנשיא מלהשתמש בהגדרה "טרור איסלאמי". 

בנאומו גינה את הקונגרס (בשל סירובו להחמיר את הפיקוח על מכירות נשק) ואת טראמפ (לנוכח התקפותיו על האיסלאם). אלה היו ביטויים לחוסר יכולתו להתעלם מרעשי הרקע הבוקעים מהזירה הפוליטית ולהעניק עידוד וכיוון ברור לעם האמריקני. 

יתרה מזאת, כישלונו המהדהד של הנשיא בהתוויית חזון עלול להקרין על המירוץ לבית הלבן של הילארי קלינטון - שותפתו לדרך, ומי שכיהנה כמזכירת המדינה שלו בארבע שנותיו הראשונות בבית הלבן. אמנם מעמדה במפלגה הדמוקרטית לא ניתן לערעור ערב תחילת עונת הפריימריז; ואמנם לסנאטור ברני סנדרס, יריבה העיקרי בהתמודדות הפנים־מפלגתית, אין סיכוי לזכות במינוי כמועמד לנשיאות; אך גם לתומכיה קשה לראות בה דמות מלהיבה ומקור להזדהות. למעשה, בנאומו תרם אובאמה - מדעת או שלא מדעת - להדגשת נקודות התורפה במאזן הישגיה. הוא התייחס לאדריכל הפיגוע בבנגאזי שנתפס, אך עצם אזכור הנושא נוגע בעצב רגיש מבחינת קלינטון, שעלול לגרום לה נזק פוליטי חמור.

מדובר בטענות שלפיהן פעלה, כמזכירת המדינה, לטיוח הפיגוע בקונסוליה האמריקנית בבנגאזי ב־2012. במתקפה המתוכננת ההיא, כזכור, נרצחו ארבעה אמריקנים, כולל השגריר כריסטופר סטיבנס. חודשיים לפני הבחירות לנשיאות, כשהאינטרס של הממשל היה לגמד את מהותו האמיתית של האירוע, פעלה מזכירת המדינה בהתאם לרוח המפקד והגדירה את המקרה כפעולה ספונטנית ובלתי מתוכננת. בו בזמן ניסתה להסתיר את אחריותה למחדלי האבטחה בזירה, ולעובדה שמחלקת המדינה לא נענתה לבקשת הדיפלומטים לעבות את הכוח שנועד להגן עליהם. 

ואכן, אסון בנגאזי, שאובאמה הזכיר בנאומו כעדות למאבקו המוצלח בטרור, מלווה את קלינטון כצל קודר. הוא עלול לסתום את הגולל על יומרותיה לכבוש את הבית הלבן; אחריותה למחדלים, והשימוש שלה בשרת דואר אלקטרוני פרטי כדי לעקוף את ערוץ התקשורת של הממשל, עלולים להצמיח כתב אישום נגדה. מלבד זאת, העיסוק הציבורי בסוגיה זו יכול בהחלט להיגרר אל תוך ימי ההכרעה, וכך להציב את המועמדת הדמוקרטית בעמדת מגננה.

 

משקעי עבר 

ייתכן שפוטנציאל הסתבכות זה ניצב ביסוד החלטתו של אובאמה לא להעניק את תמיכתו למזכירת המדינה שלו בעבר הלא רחוק. הוא נשען על הנימוק האבסורדי ש"אין זה מקובל" כי הנשיא הפורש יתערב בתהליך בחירתו של יורשו למשרה הרמה. אין לאמירה זו כל בסיס הגיוני או היסטורי, שכן מדובר במסורת מושרשת בתרבות הפוליטית האמריקנית: ערב סיום כהונתו מנסה היושב בבית הלבן להאציל ממעמדו גם על יורשו, בייחוד כשהטוען לכתר הוא בן טיפוחיו וחולק עימו את מרבית השקפותיו. בשלב הנוכחי אין לדעת בבירור מהו מקור סירובו של הנשיא הנוכחי להמשיך במסורת, ולשמור במקום זאת על ריחוק מהמועמדת הדמוקרטית. 

בהחלט אפשרי שהוא מבקש לנתק את עצמו מטראומת בנגאזי, העלולה לדבוק גם בו אם יעניק לקלינטון תמיכה גורפת. ייתכן גם שמדובר ביריבויות ובמוקדי חיכוך מן העבר, שהעיבו על היחסים שבינו לבין משפחת קלינטון. זאת במיוחד במערכת הפריימריז ב־2008, כאשר קלינטון ובעלה, הנשיא לשעבר ביל קלינטון, יצאו במתקפה חריפה ובוטה נגד מועמדותו של אובאמה. הנשיא לשעבר אף התייחס אליה כמועמדות מגזרית מובהקת, שנועדה לכישלון עקב אי יכולתו של אובאמה לפרוץ את גבולות הקהילה השחורה.

אין להוציא גם מכלל אפשרות שאובאמה אינו נלהב להזדהות עם קלינטון בגין אורח החיים שסיגלה לעצמה, ובגין קשריה האמיצים עם האלפיון העליון. מאישה הלוחמת את מלחמתו של מעמד הביניים הפכה הילארי קלינטון לבעלת הון, שלצד בעלה הצטרפה לאליטה הכלכלית והעסקית האמריקנית. בעקבות כך, הגיע הנשיא למסקנה שחיבור הדוק מדי לזוג קלינטון עלול להעיב על דימויו כמי שפועל לרווחת השכבות החלשות בחברה. 

זאת ועוד, מבט על סקרי דעת הקהל האחרונים מצביע על מאבק צמוד בין קלינטון לבין מי שממשיך להוביל בבטחה בהתמודדות הפנים־רפובליקנית, הלוא הוא דונלד טראמפ. שני אחוזים בלבד מפרידים כיום בין קלינטון, הצועדת עדיין בראש (עם 44.6 אחוזי תמיכה בהתאם לשקלול כל הסקרים המרכזיים), לבין טראמפ השועט בעקבותיה. 

לנוכח נתונים אלה, הייתכן שאובאמה נמנע מהענקת תמיכה לקלינטון משום שאינו רוצה להצטייר כשותף להפסד אפשרי בנובמבר? 

נכון ששמירת מרחק זו אינה מהווה בהכרח מכה אנושה לקלינטון, בשל שיעור התמיכה הציבורית הנמוך יחסית שלו זוכה הנשיא (45 אחוזים בלבד). עם זאת, בקרב חלק מהמגזרים הצטרפות אובאמה למערכת הבחירות שלה היתה עשויה לסייע לה במידה מסוימת.

בסיכומו של דבר, הנאום המאכזב לאומה, בד בבד עם סירובו של הנשיא להעניק גיבוי למזכירת המדינה לשעבר בממשלו, מראים שחלון הזדמנויות רחב נפתח עבור המפלגה הרפובליקנית לקראת הבחירות לנשיאות. לא נותר אלא להמתין ולראות אם אכן המפלגה תנצל אותו כדי להגיע לבית הלבן, בחלוף שמונה שנים רזות של ממשל דמוקרטי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו