הטרור האיסלאמי - שממשיך ומכה בכל פינה על פני הגלובוס - מככב בהיסטוריה האנושית מאז המאה השביעית. שלושה מארבעת הח'ליפים הראשונים, יורשי מוחמד, נרצחו, ומאז המאה השביעית משטרים ערביים משיגים ומאבדים שלטון בעיקר באמצעים אלימים. למרות כל זאת, גורמים ומדינות במערב ממשיכים להפנות את הלחי השנייה ולנסות למצוא את הדרך לגשר על הפערים עם הצד השני, הממשיך בדרך הטרור.
תימן, עיראק, סוריה ולוב הפכו לזירות מאבקים בין ארגוני טרור. מצרים, ירדן, סעודיה, כוויית, בחריין ואמירויות המפרץ עומדות בפני איום טרור קטלני, ברור ומיידי. איראן וסעודיה - הבנקאיות המובילות של הטרור האיסלאמי - נלחמות זו בזו צבאית, כלכלית, רעיונית ודתית, והחרפה חסרת תקדים בחתרנות, בטרור, בחוסר סובלנות ובארעיות מאפיינת משטרים איסלאמיים ומדיניותם.
הטרור האיסלאמי קוטל בעיקר מוסלמים, אך חודר למחוזות "הכופרים" גם במדינות המערב. אמנם רוב המוסלמים אינם טרוריסטים, אך הרוב אינו קובע בחברות המוסלמיות (גם במערב) שלא חוו מעולם דמוקרטיה, ונשלטות על ידי משטרים וארגונים אלימים הרואים בטרור פנים וחוץ אמצעי חיוני להתעצמותם ולהישרדותם.
1,400 שנות טרור איסלאמי אינן פועל יוצא של דיכוי חברתי, פוליטי או כלכלי, אלא של מגלומניה עריצה - המונהגת על ידי משכילים מוסלמים - השואפת לשעבד את "הכופר" לאיסלאם שהיא, כביכול, הדת הלגיטימית היחידה. התאסלמות האנושות יכולה להתבצע ללא אלימות (דעווה) או - מול "כופרים" לעומתיים - באלימות בלתי מתפשרת (ג'יהאד), בחתרנות, בהפרת הסכמים ובטרור. לפי הקוראן, משמעות הטרור ("אירהאב") היא זריעת פחד ומבולקה בקרב "הכופרים" לקידום היעד ההיסטורי של האיסלאם: "אין אלוהים מלבד אללה, ומוחמד הוא נביאו".
בניגוד לתקינות הפוליטית - וכפי שמתעדים 1,400 שנות טרור איסלאמי והיעדר דו־קיום בשלום בין־איסלאמי - האיסלאם אינו רואה עצמו כ"דת שלום" לפי המובן המערבי. מורשת הנביא מוחמד מלמדת שהמונח "שלום" (סלאם) מותנה בקבלת האיסלאם. לדוגמה, פרק 20, פסוקים 48-47 בקוראן: "שלום לכל ההולך בדרך (אללה)... עונש לכל אשר יכחיש ויפנה עורף (לאללה)". כל הסכם עם "כופר" מוגדר כ"סולח" או "הודנא" זמניים עד לשינוי מאזן כוחות המאפשר את הכנעת ה"כופר".
העורך לשעבר של העיתון המוביל בסעודיה, "א־שארק אל־אווסאט", טאריק אלהומאייד, מטיח ביקורת במנהיגים מערביים המשלים עצמם שסיוע כלכלי וחינוכי הוא הנשק היעיל ללוחמה בטרור האיסלאמי: "דאעש, אל־קאעידה וחיזבאללה אינם שוחרי תעסוקה... אובאמה טוען שדיכוי אופוזיציה מביא להקצנה ולטרור, אך דיכוי האופוזיציה באיראן לא הביא לטרור נגד האייתוללות...".
כדי להימנע מאשליות קטלניות, על המערב לשנן את דבריו של ראש ממשלת בריטניה, ווינסטון צ'רצ'יל: "הניסיון לטפח דו־קיום (עם הטרור) דומה לניסיון לחזר אחר תנין הפוער את לועו. אתה מתלבט אם התנין מחייך או מתכוון לטרוף... פייסן הוא אדם המאכיל תנין ומקווה שיהיה האחרון להיטרף על ידו".
