הפטפטת רעה ואין טעם לזלזל בשב"כ ובמשטרה

כמה וכמה פרשנים בכירים בעיני בעצמם היו שמחים במהלך השבת לבלוע את הנייר או ללחוץ על ה־delete במקלדת שלהם בהקשר ליהירות שבה תיארו את הצלחתו של המחבל הרוצח נשאת מלחם לחסל שלושה ישראלים בלב תל אביב ולהימלט מאימת החוק. 

אהה, איזו משטרה כושלת יש לישראל ואיזה שב"כ רווי בבושת פנים, שהנה מחבל אחד מצליח לתעתע במדינה שלמה והארגונים הממונים על הביטחון הפנימי מגלים אוזלת יד. עד לרגע ההוא, שלשום ב־16:20, שבו הסתיים האירוע הטרגי בצורה הטובה שתיתכן בנסיבות המצערות - מלחם נהרג בידי לוחמי הימ"מ, ואיש ממכפישי השב"כ והמשטרה לא יתנצל ולא יחזור בו, אפילו לא ברמז.

אירועי השבוע האחרון מצריכים כמה מסקנות: שהפטפטת רעה; ושאין טעם לזלזל בשב"כ כאילו לא עלה בידו למנוע את בריחת הרוצח ליהודה ולשומרון מפני שהמידע אינו אמת; ושאירופה, המצוידת בכל שיתוף הפעולה של האינטרפול ושאר מוסדות הביטחון הפנימי, מצליחה ללכוד פחות טרוריסטים מאשר ישראל.

בעיקרון, ולעתיד, ראוי לקבוע את גבולות ההאמנה בין הציבור לבין המשטרה והשב"כ, ובמקרים מסוימים גם צה"ל: הגופים הממונים על ביטחון הפנים של המדינה פועלים במלוא הקיטור לרשום לעצמם 100 אחוזי הצלחה, ודעת הקהל מביאה בחשבון כי אין אפשרות להגיע לאורך ימים לתוצאה המירבית. מנסים 100 אחוזים. מגיעים לכמעט 100 אחוזים. זו הנוסחה.

גם עתה לא הגיעו השלטונות לתוצאה זו אם כי הם קרובים אליה. עדיין נחוץ לדעת מי סייע לרוצח במעשה ובשתיקה; ומי סיפק לו סיגריות וסוכריות; ובעיקר מי ידע היכן הוא; ומי אירגן ביישובו ערערה הפגנה בזכות ה"שאהיד" (שרצח גם ערבי ישראלי) והקים סוכת אבלים.

בנסיבות אלה נוטה הלב להרהר מחדש בהחלטה להגדיל את התקציבים למגזר הערבי. בנימין נתניהו, זאב אלקין ויריב לוין נוטים לייצר התניה בין עמדת הציבור באום אל־פחם לבין תקציביו. 

אני מתנגד להתניה בכל לב. היא שגויה, היא תדחק בציבור הערבי לעבר קיצוניות אנטי־ישראלית נוספת, שעה שבפועל נכון לדבר על ליבו כי התקציב המוגדל מבטא כוונה טובה, אך הח"כים של הרשימה המשותפת והמחבלים ותומכיהם עומדים בינו לבין מדינת היהודים המתוקנת. אך בלי ההתניה התקציבית הגיעה עת המעשים. 

הח"כים הערבים טוענים כי המשטרה אינה אוספת את הנשק הבלתי חוקי? בבקשה, יש לארגן מבצע משותף למשטרה ולראשי המועצות המקומיות לאסוף את הנשק בכיכר העיר בלי להעניש את מחזיקיו שלא כחוק; ולגייס לשירות ציבורי צעירים ערבים ולתגמל אותם לאחר מכן בכניסה לאוניברסיטאות ולשירות הממשלתי.

יש שדה רחב לתיקונים, אך בטרור של ערביי ישראל נגד מדינת ישראל יש ללחום עד חורמה, ולבחון בעין צופייה מי במגזר הזה עומד מן הצד או שם מקלות בגלגלים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו