פסק דינו של מנחם (מני) מזוז, הדוחה את ערעורו של יאשיהו פינטו על הרשעתו על פי הודאתו בעיסקת טיעון, הוא דבר דבור על אופניו. בהיר, מדויק, ענייני, בלי תיאוריות הזויות שמא ירדה השכינה משמיים ותחבה כסף שחור לרעייתו של אפרים ברכה המנוח ועוד מתווים דמיוניים, שעלולים לרכך את רישומה של האמת העובדתית.
הכרעת העליון היא הרע במיעוטו. כמותה גם פסק דינו של ד"ר עודד מודריק במחוזי. משנעשתה עיסקת הטיעון הכושלת עם פינטו ולא בוטלה בעתירות לבג"ץ, לא היה כמעט מנוס מאישורה בתנאים אשר נקבעו בין הצדדים. בספרו של נשיא העליון בדימוס מאיר שמגר "תם ולא נשלם" מצויות ההסתייגויות ממגיפת עסקות הטיעון, המזיקות לטוהר המידות. זו של פינטו בולטת במיוחד.
היא נולדה בחטא במפגש בין היועץ המשפטי יהודה וינשטיין לבין פרקליטיו של פינטו, שלא התנהלה על פי הנהלים הדרושים; והיא הולידה משא ומתן שדחה את הגשת כתב האישום; ובין השאר הבטיחה חקירה נגד ניצב בדימוס מנשה ארביב וטרם קרמה עור וגידים; ובתנאים אלה הופק אתמול בפסק הדין של העליון הצדק המרבי בתנאים פגומים.
עם זאת נכון שכמה מהטיעונים של תומכי פינטו בצמתים של הפרשה לא נבחנו עד דוק. צפיתי במשדר של ברוך קרא בערוץ 10 בדברי מקורבתו של פינטו עורכת הדין מיכל כהן, שעמדה בהצלחה במבחן כפול של הפוליגרף על דברים שהטיחה בברכה, ונותרתי בתחושה ברורה כי הנושא לא מוצה עד תום, אם כי ערכו הנוכחי היסטורי בלבד.
סמיכות התאריכים בין פסקי הדין של פינטו וחבורת הולילנד והזן האחיד כמעט של חומרי האישום הופכים את ההשוואה ביניהם למתבקשת מאליה. מזוז בלי כחל וסרק, ניל הנדל בספק ספיקא. פינטו ביקש לחזור בו מהודאתו ולא עלה בידו, אולמרט ניסה סיבוב פרסה בסוגיית הכסף שקיבל אחיו משמואל דכנר, והנדל קנה את התכסיס וניפק ספק לזיכוי.
אך ההשוואה המעניינת היתה דווקא בקטעי בריאות הגוף. הרופא הראשי של השב"ס העיד בפני דוד רוזן במחוזי כי חולי סרטן מקבלים טיפול ראוי בכלא, ואורי לופוליאנסקי נשלח לשנים ארוכות (אך רוזן הפציר בתביעה ובסניגוריה להמליץ על עונש מאוזן והן לא הגיעו להבנה). בעליון התהפך המאסר הארוך בשחרור בפועל. רק שפינטו - אשר מחלתו אינה פחות חמורה כנראה מזו של לופוליאנסקי - נשלח באורח נורמטיבי לכלא, ובדין הציג אחד מתומכיו שלום ירושלמי קושיה שלא נמצא לה עדיין מענה: האם איפה ואיפה? (מזוז נדרש לנושא, שלא לופוליאנסקי כפינטו, אבל המחלוקת תיוותר בעינה).
אולמרט ופינטו יגיעו לכלא יום אחר יום בפברואר, אלא אם כן יעלה בידם לשלוף עוד שפן מן הכובע, כפי שעשו לא אחת במהלך מאבקם המשפטי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו