בעוד שנה ושבועיים תיפתחנה דלתות הבית הלבן לנשיא/ה האמריקני/ת החדש/ה, אך מה שכרגע צריך לעניין אותנו לא פחות הוא מה יעשה עד אז הדייר הנוכחי - הנשיא ברק אובאמה. יש מי שסבורים שחילופי ממשל מביאים עימם אוטומטית שינויים במדיניות, אך לא היא. להשקפת העולם של נשיא יש אמנם השפעה רבה על התוויית המדיניות, אך קיים גם מרכיב של המשכיות. כך, גם בממשלים ידידותיים מאוד לישראל כגון בתקופת רייגן, ג'ונסון וקלינטון, נמשכו עימותים בין וושינגטון לירושלים. בממשלים פחות ידידותיים, בנושאים קונקרטיים רבים, הקשרים לא נפגעו.
דניס רוס הסביר כי קיימת אווירה בחלקים של מחלקת המדינה והפנטגון, מאז תקופת הנשיא טרומן, שלפיה ארה"ב משלמת "מחיר כבד מדי" בעבור קשריה ההדוקים עם ישראל וכי הדבר פוגע, כביכול, באינטרסים שלה בעולם הערבי (אף שהעובדות מוכיחות שבפועל הנושא הפלשתיני מעולם לא היה גורם דומיננטי בשיקוליהן של בעלות בריתה הערביות של אמריקה). כאמור, היו נשיאים שראו בישראל בעלת ברית דמוקרטית ושותפה ערכית־אסטרטגית, ואילו אחרים ראו בה בעיקר "קליינט" בעייתי שמסיבות פוליטיות או אחרות אי אפשר להתעלם אמנם מדרישותיו, אך רק במשורה. מאז מלחמת ששת הימים כל הממשלים, גם הפחות אוהדים, שידרגו בעקביות את שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל, הגם שלא תמיד מאותן סיבות, כך שבממשל אובאמה, למשל, אחד המניעים היה לחזק את ביטחונה (וביטחונה העצמי) של ישראל לטווח ארוך כדי למנוע ממנה לתקוף את מתקני הגרעין האיראניים.
הנושא הפלשתיני, כמו הסכם הגרעין עם איראן, הקשרים המחודשים עם קובה, הסכמי האקלים והסחר החופשי עם מדינות אסיה - הם בעיני הנשיא אובאמה יסודות מרכזיים במורשתו ההיסטורית במדיניות החוץ. ברם, תקוות לחוד ומציאות לחוד, וספק אם העימותים עם רוסיה בעניין אוקראינה והמזרח התיכון, חוסר העקביות לגבי סוריה, המלחמה בדאעש ובטרור האיסלאמיסטי בכלל, הבלבול והתובנות הלקויות לגבי "האביב הערבי" - ואכן גם הנושא הפלשתיני - יבטיחו לו את מבוקשו, אם כי דווקא זה מה שעלול להמריץ את פעולות הממשל בתחומים אלה בחודשים שנותרו.
אחת האפשרויות בהקשר הפלשתיני היא שגם אם יירתע מנקיטת יוזמות מרחיקות לכת כדי להימנע מכישלון נוסף, ינסה הנשיא להעלות "פרמטרים" להסדר עתידי, לרבות הגבולות, הביטחון, ירושלים, הפליטים וכו'. יורשיו של אובאמה, בין שזו הילארי קלינטון ובין שמועמד רפובליקני זה או אחר, נחשבים אמנם ליותר ניציים בעניינים של מדיניות חוץ, וכנראה גם קשובים יותר למאוויי ישראל, אך בגלל מימד ההמשכיות במדיניות החוץ האמריקנית עלולות להיות השלכות ל"פרמטרים" האלה על יחסיה של ישראל גם עם הממשל האמריקני הבא.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו