שנת 2016 נפתחה בסערה במפרץ. המתיחות בין סעודיה לאיראן - או בין הסונה לשיעה - עלתה מדרגה. אנחנו כבר לא עוסקים במילים ובאיומים, אלא במעשים. המונרכיה האבסולוטית הסעודית הסונית הוציאה להורג בשבת, ביום אחד, 47 בני אדם, ובהם השייח' הפוליטי מאוד נימר אל־נימר.
האיראנים השיעים הזועמים לא היססו להצית את השגרירות הסעודית בטהרן ולהתפרע מול הקונסוליה הסעודית בעיד הדתית משהאד, ולאיים בתגובה הולמת.
כדי לגלות את הסיבות למתיחות הדתית ההיסטורית צריך להרחיק עד למאה השביעית (שנת 680) ולקרב כרבלא, שבו נערף ראשו של חוסיין (אחד המאורעות החשובים לאיסלאם בכלל ולשיעה בפרט). אבל מספיק ללכת ארבע שנים לאחור, ל־2011 ול־2012, לאותו "אביב עמים ערבי", וגם ל־2015, שבה נרשם בממלכה גירעון היסטורי - כדי להבין מדוע הסעודים בלחץ. יש היום במפרץ, מעבר לחביות נפט שמחירן רק יורד והולך, גם חבית חומר נפץ עם פוטנציאל להתלקחות אמיתית. אגב, מדובר בעוד משבר במזרח התיכון שבו לא תמצאו קשר לישראל, ל"כיבוש" ול"טרגדיה" הפלשתינית.
צריך לדעת כי השייח' נימר אל־נימר הוא הרבה מעבר לסמכות דתית. המטיף נחשב לשופר הכריזמטי של המיעוט השיעי אשר מאיים על השושלת הסעודית, שבראשה עומד מאז ינואר 2015 המלך סלמאן בן עבד אל־עזיז. אל־נימר נחשב לאחד המתנגדים הגדולים של שושלת אל־סעוד. פעמים רבות הוא נעצר בעבר בעקבות הטפות שעירערו, לטענת השלטונות, את יציבות הממלכה. השיעים בסעודיה, המהווים לא יותר מ־15 אחוזים מהאוכלוסייה, מתלוננים על אפליה מצד ריאד. הסונים רואים בשיעים בסעודיה אוכלוסייה נחותה.
השיעים, החיים בעיקר במזרח המדינה באזור אל־קאטיף העשיר בנפט, טוענים במידה רבה של צדק לקיפוח מצד השלטונות. הם בדרך כלל נתקלים בסירוב כאשר הם מבקשים אישורים לבנות מסגדים או לקבל משרות במגזר הציבורי, בעיקר בתחום ההוראה.
במהלך פרוץ "אביב העמים הערבי" ב־2011 הגביר השייח' נימר אל־נימר את פעילותו ותרם לתחילת מהומות השיעים בסעודיה, בין השאר במחאה על ההתערבות הסעודית לצד הממלכה הסונית בבחריין, שנאלצה להפעיל כוח נגד המרד של הרוב השיעי במדינה. אל־נימר דרש אז כי בחריין תעבור לשליטה שיעית, וכי מזרח סעודיה ינותק מהמשטר ויהפוך לחלק מבחריין החדשה בשלטון שיעי.
לא פחות.
בחודש יולי 2012 אל־נימר נעצר במהלך הפגנה אלימה שבה נהרגו שניים מתומכיו. בית משפט בריאד גזר עליו ב־2014 גזר דין מוות על מרד נגד הממלכה ועל החזקת נשק שלא כחוק. באותן שנים מתה רעייתו בניו יורק, מה שרק הגביר את הסימפטיה כלפיו מצד הקהילה השיעית. הוא תמיד דחה על הסף את הטענות כי הוא סוכן איראני.
המשטר הסעודי מתבונן לצדדים ורואה את ההתמוטטות של תימן, סוריה ועיראק, ואת חוסר היציבות בלבנון ובירדן, וחושש לגורלו. מהומות 2012, וההתקרבות בין המיעוט השיעי הסעודי לאיראן, מאיימות על סעודיה. גם העובדה שוושינגטון כבר לא מעניקה גב לסעודים לא תורמת לתחושת הביטחון של המשטר.
גורם מערבי, שביקר לאחרונה בריאד ונפגש עם בכירים מקרב בית המלוכה, סיפר כי אלה לא אמרו לו אפילו דבר או חצי דבר על ישראל או על הבעיה הפלשתינית, וכי לא הזכירו כלל את היוזמה הסעודית.
לאלה בארץ המדברים בלי סוף על היוזמה הסעודית, אולי זה המקום להזכיר כי ממלכת אל־סעוד עסוקה היום יותר בהישרדות מאשר בחיפוש אחר פתרון בעיותיהם של אחרים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו