משהו רע עובר על סגנית האלופה הפועל אילת. גביע ווינר גרם לראשי הקבוצה וגם לנו בממלכה השביעית לאשליה מוטעית שהשארת רוב הסגל מהעונה שעברה, עם שינויים קלים, יובילו לתוצאה דומה. מהר מאוד התברר שהפתיל מאוד קצר באילת.
האגרסיביות והמחויבות של אדריאן יוטר ועבודת ההגנה והחיבור של ניב ברקוביץ' פינו את עצמם לאפתיות של רוב הזרים ולנסיגה חדה ביכולת של אפיק ניסים. כשאריק שיבק ביקש לשנות, ניתקו לו את הזרם. עודד קטש התקשה לייצב את העסק, גם בגלל שאלישי כדיר נפצע, והקבוצה מתפרקת כבר בהמראה צפונה (ניצחון אחד משמונה משחקי חוץ).
גם במשחקי הבית הקבוצה נזקקת לפיגור דו־ספרתי כדי לגרד ניצחון בסיום, כמו אתמול. דורון הרציקוביץ' ומוטי אמסלם סירבו להמשיך לספור עד עשר והחליטו השבוע על ניקוי אורוות כללי וחד מדי. גם אחרי התבוסה המשפילה ביד אליהו בחנוכה הכריזו שם על זעזוע, אבל שני ניצחונות גרמו לשקט מדומה והשבוע החלה הרכבת. קווין פאלמר ינחת היום בראשל"צ ועשוי להיות ההבדל בין עונה יפה של דרוקר לעונה חלומית. סי.ג'יי לסלי יארוז את המזוודות אחרי המשחק עם נהריה ביום שלישי. גם את קאליף ווייאט שלחו לבדוק אופציות, אבל ההצגה שלו אתמול מול אשדוד תשאיר אותו כנראה גם לחודש ינואר.
וויאט חייב להישאר באילת, שצריכה להביא לידו רכז עם רגליים טובות בהגנה. מי שאמור לקבל שדרוג נוסף הוא עמית שמחון, ששחרורו של פאלמר ורכז זר שיגיע יהפכו אותו לשחקן חמישייה קבוע. אילת חשובה מאוד לליגה, אבל בלי סבלנות מלמעלה, מחויבות מלמטה ואולי ניסיון אירופי (תלמדו מראשל"צ) הקבוצה תמשיך להיראות כמו רכבת הרים, אף שעוד רחוק היום שנראה מסילה לעיר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו