יממה לאחר חיסולו של סמיר קונטאר מיהר חסן נסראללה להתייצב בפני מצלמות הטלוויזיה ולשאת דברים לפעיליו ולתומכיו במאמץ לנסות לשקם במשהו את תדמיתו הפגועה. נסראללה כיוון, כצפוי, את דבריו לישראל, לאחר שגורמים זרים (וגם הוא עצמו) ייחסו לה את הפעולה כלפי הרוצח הנתעב.
קונטאר לא היה אמנם איש חיזבאללה, אלא דרוזי המשויך לארגון ופועל מטעמו, וחיסולו התבצע בשטח סוריה ולא על אדמת לבנון. ובכל זאת, נסראללה הפך אותו לסמל בעבורו כשגרר לפני כעשור את האזור כולו למלחמת לבנון השנייה כדי להביא לשחרורו מן הכלא הישראלי. עתה התברר כי נסראללה אינו מסוגל להגן על "בנו יקירו".
החיסול מוצא את נסראללה ברגע של שפל. ארגונו שקוע עד צוואר במלחמת האזרחים בסוריה, מקיז בה את דמו ומשלם במחיר חיי מאות מלוחמיו כדי להבטיח את המשך שלטונו של בשאר אל־אסד. המעורבות של חיזבאללה בסוריה גובה גם מחיר כלכלי כבד, בשעה שהיכולת והרצון של איראן להמשיך לסייע לארגון במיליארדי דולרים כבעבר, הפכה מוטלת בספק. ומעל לכל, המלחמה כבר הגיעה מזמן ללבנון, למעוזי חיזבאללה, כפי שהעיד פיגוע ההתאבדות שביצעו אנשי דאעש רק לפני חודש בלב הדאחייה בדרום ביירות, שבמהלכו נהרגו עשרות שיעים ונפצעו מאות.
יכולתו המבצעית של חיזבאללה לשגר טילים לעבר ישראל כנראה לא נפגעה, זאת למרות מאמציה של ישראל (על פי מקורות זרים) לפגוע בהעברה של נשק מתקדם מסוריה לידי הארגון. אחרי הכל, את עשרות אלפי הטילים שברשותו קיבל הארגון לידיו מייד לאחר מלחמת לבנון השנייה. אבל יכולתו של חיזבאללה להחזיק מעמד ולשלם את מחירה של מלחמה העלולה לפרוץ בעקבות ירי טילים לעבר ישראל, נפגעה ללא ספק בשל המעורבות של הארגון בנעשה בסוריה.
את כל זה יודע נסראללה, ומכאן נובעים דבריו בנאום שנשא שלשום בעקבות חיסול קונטאר. בנאומו, שהוקדש ברובו לבעיותיו של הארגון בלבנון ומחוצה לה, ושרק בחלקו הקטן עסק בכלל בקונטאר, הוא דיבר במונחים כלליים ובלתי מחייבים על כך שביום מן הימים תבוא נקמה על החיסול. אחרי הכל, נסראללה יודע שהציבור בלבנון, אפילו ציבור תומכיו, לא יקבל פתיחת חזית בדרום לבנון מול ישראל, בשעה שחיסולו של קונטאר, שאינו כאמור איש חיזבאללה, נעשה על אדמה סורית.
קונטאר פעל בשנים האחרונות בהכוונה עקיפה של חיזבאללה ושל איראן, לגייס פעילים מקרב הדרוזים בצידה הסורי של רמת הגולן לפעילות נגד ישראל. בשנים האחרונות חוסלו אחדים מפעילים אלו, ולרוב לא באה כל תגובה על חיסולם. שהרי ספק אם בשאר אל־אסד יודע בכלל על פעילותם או מסוגל לשלוט בה, ואילו איראן וחיזבאללה לא ראו באלו בשר מבשרם אלא עשו בהם שימוש ציני לצורכיהם. זה לא היה המקרה עם ג'יהאד מורנייה, בכיר בחיזבאללה בעצמו שחוסל בידי ישראל לפני כשנה, ובתגובה ביצע הארגון פיגוע טרור בהר דב שבמשולש הגבולות הישראלי־סורי־לבנוני.
נסראללה חושש, עם זאת, כי אם יתעלם ממעשיה של ישראל הוא יעניק לה עידוד להסלים את פעולותיה נגד חיזבאללה, ולכן שיגר לעברה מטח איומים. אבל הדבר האחרון שנסראללה מעוניין בו כרגע הוא עימות עם ישראל. עימות כזה יסיט אותו ממטרתו העיקרית הנוכחית, הבטחת שלטונו של בשאר אל־אסד, ואולי אפילו יסכן מטרה זו. אחרי הכל, אין היגיון לאבד מאות לוחמי חיזבאללה בקרב להגנת כיסאו של בשאר, ולסכן כיסא זה בדרדור בלתי מחושב של האזור לעימות.
אבל חיסולו של קונטאר, שאותו מייחס חיזבאללה לישראל, מביא לסיום פרק בסיפור ארוך הרחוק מסיומו. נסראללה ופטרוניו האיראנים ימשיכו לפעול לביסוס אחיזה ברמת הגולן הסורית וימשיכו לנסות להפוך מרחב זה למרחב פעולה נגד ישראל. ולכן התקרית הבאה בגבול הצפון היא שאלה של זמן.
