אלוף (מיל') עמירם לוין הוא לוחם ומפקד מהולל, מהטובים בתולדות צה"ל. את זה איש לא יוכל לקחת ממנו, אפילו לא הוא עצמו. אין בעובדה זו כדי לחסן אדם מטעויות, ובתמיכה שהביע ב"שוברים שתיקה" - במודעה שפירסם בסוף השבוע האחרון בעיתון "הארץ" תחת הכותרת "גם אני שובר שתיקה" - הוא טעה והיטעה. מעמדו והרקורד של עמירם לוין מחייבים אותו ליתר אחריות לאומית מכפי שגילה בצעד זה. בכל זאת, אין הוא אזוב קיר זה או אחר ברחוב שוקן. ובדיוק על מקרים כאלו נאמר "אם בארזים נפלה שלהבת..."
מודעת התמיכה של לוין בשוברים שתיקה מביכה. היא מביכה כי את המסר החשוב ביותר שבה הוא צימצם לארבע מילים, שאותן כלא בתוך סוגריים. באומרו שעל צה"ל לעודד את שוברים שתיקה להשמיע את קולם בצבא ובחברה הישראלית, הוא הוסיף בסוגריים "ורק בצה"ל ובחברה הישראלית". כלומר, הוא מתנגד לפעולתם בחו"ל. אז למה הוא מגן עליהם? הרי בדיוק על כך הוויכוח. הרי בדיוק בשל כך מופנית אליהם הביקורת. אם הוא שותף לביקורת הזאת, למה הוא מתייצב לצידם?
ישראל מצויה במתקפה של קמפיין דה־לגיטימציה מאורגן ומתוזמר היטב, ובעיקר ממומן היטב. בוועידה הגזענית והאנטישמית בדרבן, 2001, נקבעה האסטרטגיה, והיא באה לידי ביטוי במסעות החרמה והכפשה של ישראל ברחבי העולם, בקמפוסים של האוניברסיטאות ועוד. שוברים שתיקה נוטלים חלק במסע הזה. הם עוברים מעיר לעיר, ממדינה למדינה, עם תערוכות ועם מיצגים המציגים את חיילי צה"ל כפושעי מלחמה. אותם צעירים באירופה ובארה"ב עוברים שטיפת מוח אנטי־ישראלית קיצונית מצד גורמי ה־BDS למיניהם - הישראלים היחידים שהם פוגשים "לאיזון" אלה אנשי שוברים שתיקה, השופכים שמן על הבעירה ואשר היו לחוד החנית של הקמפיין.
אני בטוח שלוין יוצא נגד זה. אז למה הוא מתייצב לצידם? האזנתי לראיון מגומגם שלו אצל קלמן ליבסקינד לאחר פרסום המודעה, שממנו למדתי שהוא פשוט אינו בקיא בנושא ואינו מכיר את הארגון ולא בדיוק תומך בו. אגב, אני בטוח שגם רוב החיילים, שבתמימות העידו בפני הארגון, מתנגדים לפעולה זו, וספק אם היו מוסרים לו את עדויותיהם אילו ידעו איזה שימוש ייעשה בהן.
טוהר הנשק ומוסר הלחימה הם מערכי היסוד של החברה הישראלית ושל צה"ל. צה"ל הוא הצבא המוסרי בעולם - וזו אינה קלישאה. צה"ל של היום מוסרי יותר מבכל תקופה בעבר, כולל התקופות שבהן עמירם לוין שירת. יש חריגות בפעולות הצבא, ואולי אף פשעי מלחמה. ראוי להיאבק בהם כדי לחזק את מוסריותו של צה"ל.
כבר בתש"ח פירסם אלתרמן את שירו "אף זאת", שבו חשף פשע מלחמה של רצח זקן ערבי חף מפשע, ויצא בכל כוחו נגד הקלת ראש בחומרת המעשה. דבריו זיעזעו את אמות הספים, ובן־גוריון הורה להדפיס את השיר ולחלקו לכל חייל בצה"ל. ההד של הדברים נבע מן העובדה שכתב אותם המשורר המזוהה ביותר עם החזון הציוני, עם חזון התקומה, עם הדור שדינו להיות שופך דם האדם ומגינו, כפי שכתב בשיר אחר. הזדהותו עם צה"ל, עם המדינה, עם המלחמה, היתה מוחלטת, ושירו נועד לתקן, לא לשבור. שוברים שתיקה מנוכרים למדינתם ולצה"ל, מעלילים עליו עלילות, מכפישים אותו, יוצאים נגד זכותה של ישראל להגנה עצמית. הם אינם ראויים להגנתו של עמירם לוין.
לא אהבתי, בלשון המעטה, את הסרטון של "אם תרצו" נגד שוברים שתיקה, שרק משרת אותם ואת הקמפיין הבכייני של "הנרדפים". כרגיל, הקיצונים מחזקים אלה את אלה. במסגרת המכון לאסטרטגיה ציונית פועל הארגון "זכויות אדם כחול־לבן" - ארגון ציוני הפועל לחיזוק ערכי מוסר הלחימה מתוך אמונה בצדקת ישראל ובצדקת מאבקה ומלחמתה. זאת הדרך הראויה לתיקון הקלקולים הקיימים בתוכנו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו