סוד הנצח: "מלחמת הכוכבים"

עבור מתבוננים מהצד, שלא נדבקו בחיידק הטורף הקרוי "מלחמת הכוכבים", מדובר בתופעה מוזרה ואף מייאשת. איך ייתכן, הם שואלים את עצמם, שמותג קולנועי הכולל שבעה סרטים שמתוכם שלושה נחשבים לאכזבה או לכל הפחות לשנויים במחלוקת, הוא עדיין תופעה תרבותית כלל עולמית שרק התעצמה עם השנים וכבשה את ליבם של דורות מעריצים חדשים?

איך ייתכן שבמאה ה־21, בעולם טכנולוגי המוצף בסרטי מדע בדיוני עמוסי אפקטים מיוחדים ופסקולים משובחים ומלוטשים, נעימת הפתיחה של "מלחמת הכוכבים" גורמת לגברים מבוגרים לפרוץ בבכי בתחילת הסרט, עוד לפני הסצנה הראשונה? איך ייתכן שהורים בעלי מודעות צרכנית וסלידה מתופעת המותגים יגלו יחס סלחני יותר לבובות של "הכוח מתעורר", וירכשו אותן גם לעצמם ולא רק עבור ילדיהם הקטנים? 

כאשר הבמאי ג'ורג' לוקאס יצר את הסרט הראשון של "מלחמת הכוכבים" באמצע שנות ה־70 של המאה הקודמת, סרטים מז'אנר זה נחשבו למטרד הפקתי עבור אולפני הקולנוע ההוליוודיים ולכן הם הזניחו את העיסוק באפקטים מיוחדים. זאת גם הסיבה שלוקאס היה חייב להמציא טכנולוגיות חדשות, שלא היו קיימות עד אז, כדי לממש את חזונו הקולנועי.

מאז הפיקה תעשיית הקולנוע האמריקנית אלפי סרטים דומים, בניסיון לחקות את ההצלחה ולהיענות לצמא של המעריצים לחלליות ולחייזרים. לשם המחשה, אולפני מארוול הפיקו בשבע השנים האחרונות 12 סרטים מצליחים מאוד מז'אנר גיבור־העל, ותשעה נוספים יופקו בשלוש השנים הקרובות, ולמרות זאת, מותג "מלחמת הכוכבים", בעל שישה סרטים שהופקו בפרק זמן של 28 שנים וסרט שביעי שיצא לאקרנים 38 שנים לאחר הראשון, שמר על מעמד מיוחד.

הסבר אחד יכול להיות פשוט עניין של תזמון. כמו ש"פייסבוק" לא היתה הרשת החברתית הראשונה שהוקמה אך הפכה למצליחה מכולן, לוקאס הפיק את "מלחמת הכוכבים" בדיוק בתחילתו של העידן הדיגיטלי, ויצר מוצר אמין מספיק עבור צופים צעירים בעלי מודעות ורעב למוצרים טכנולוגיים וליצירות מדע בדיוני. אפשר גם לטעון שזוהי הוכחה נוספת לקפיטליזם חזירי ולשיטות שיווק ציניות, שהציפו את שוק המוצרים הנלווים בבובות ובצעצועים פופולריים ולא הותירו ברירה לילדים הקטנים ולהוריהם, שהתמכרו למוצר. לפי גישה זאת, הסרטים עצמם איבדו כל ערך אמנותי והפכו בעצמם למוצר בפס ייצור המוני שנמצא בשלוש השנים האחרונות בשליטת תאגיד הבידור האמריקני "דיסני". אבל אני דוגל בעמדה רומנטית ונאיבית יותר: "מלחמת הכוכבים" אמנם שייכת לז'אנר המדע הבדיוני, אך היא הרבה יותר מכך. העיסוק במאבק בין טוב לרע, הרעיון המפתה של "הכוח", השימוש במיתוסים וההתמקדות במסעותיו ובתלאותיו של הגיבור - לכל אלה אין קשר לחייזרים ולחלליות.

כמו שאף אחד לא תוהה כיצד יצירות קלאסיות או יצירות מופת ספרותיות משתבחות עם הזמן, כך גם מותג "מלחמת הכוכבים" מצליח להתעצם ולשרוד על אף סרטי המשך בעייתיים, חיקויים ומסחור, בזכות מאפיינים ייחודיים המתנחלים בנשמה שלנו ומסרבים להיעלם. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו