שמונה דקות לסיום המשחק הערב, סימס לי ידידי א.ס שב־17 בדצמבר, מלאו 17 שנה לחרפת זאגרב, שבה ניסתה מכבי ת"א להפסיד ב־20 הפרש כדי לקבל בית יותר נוח בשלב הבא. "תזכור את זה כשמכבי ינסו ללכת להארכה".
מכבי הצליחה לקזז עשר הפרש והגיעה לשיויון 63:63, שתי דקות לסיום. במקום לנסות ולקלוע שלשה ולבצע עבירות על הטורקים הלחוצים - ובכך ולהילחם בכבוד עד השנייה האחרונה - החל מפגן הבושה בניסיון להגיע להארכה. השיא היה אייר בולים מהקו כדי שאפילו הטורקים לא יוכלו להסיט את הכדור פנימה.
אני מתפלא על ההנהלה הוותיקה של מכבי, שמעון מזרחי, דיוויד פדרמן ואודי רקאנטי, שלא נתנה הוראה להפסיק את הביזיון. מועדון בעל שם שמתיימר להיות מודל ומהווה את הנציגה הבכירה של ישראל באירופה לא יכול להיראות כך. מי שלא יודע להפסיד בספורט גם לא יודע להעריך טעמו של ניצחון. גם הטורקים הצטרפו לחגיגה בדקה האחרונה. אם ג'ורדי בורתומיאו ושאר חבריו היו מנהלים עם שיניים הם היו לוקחים את קלטת המשחק וזורקים את שתי הקבוצות השנה מהמפעלים האירופיים.
זה הולך להיות חורף קר ועצוב למי שרצה לראות כאן את יאן וסלי, חוואן קרלוס נבארו וסרחיו יוי. מצד שני, מי שאיבד את הבושה לא ראוי לכך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו