סאיב עריקאת, הנמנה עם צוות המשא ומתן הפלשתיני, ביקש להוריד את דגל ישראל מעל במת כנס "הארץ" בניו יורק, רגע לפני שעלה שלשום לנאום אחרי נשיא המדינה. ביקש – וקיבל. מארגני הכנס לא היססו לרגע, לא עצרו לחשוב, לא לקחו זמן להבין את המשמעויות של הסרת דגל ישראל מהבמה - והורידו את הדגל בלי לחשוב פעמיים. בשתי מילים: בושה וחרפה.
הפוליטיקאי הפלשתיני, שאמור להיות אמון על ניהול המשא ומתן לשלום, מוכיח לנו שוב כי הרשות הפלשתינית מעוניינת במדינה פלשתינית, אבל לא מוכנה להכיר במדינת ישראל. הוא קורא מעל כל במה שנכיר במדינה פלשתינית, אבל לא מוכן להכיר בזו שלנו. מבחינתו, הדגל הישראלי עדיף שלא יונף, בדיוק כשם שהרשות לא מכניסה את ישראל למפות ולספרי הגיאוגרפיה וההיסטוריה שלה. עריקאת גם לא היסס לעלות לבמה ולקרוא לישראל מדינת אפרטהייד, ואף בירך על החלטת האיחוד האירופי לסמן מוצרים מיהודה ושומרון. נאום מלא אהבה ושלום כלפי ישראל, כאמור.
את נאומו בכנס חתם עריקאת באמירה כי נתניהו הורס את פתרון שתי המדינות. האם אתה מאמין כי קיימת זכות גם למדינת ישראל להתקיים, מר עריקאת? כי את דגלה לא היית מוכן לראות.
במדינה דמוקרטית פלורליסטית ששומרת על חופש הביטוי, עצוב לראות כי עיתון כמו "הארץ" רומס ברגע את חשיבותה של מדינת ישראל בשביל מי שלא מוכן לקבל אותה. ואולי תכלית כל הכנס הזה היא לדבר לאוזניים אמריקניות ואירופיות ולהמשיך במדיניות המבקרת ומקלסת את ישראל, שהרי הכנס לא הופנה לקוראי העיתון הישראלים, אלא לקוראי העיתון במדינות זרות. אולי הגיע הזמן שהעיתון יחליף את שמו ל"הארץ שלהם" במקום "הארץ", ויגאל את העולם מהאשליה כי בראש סדר העדיפויות שלו טובת מדינת ישראל.
אתמול התגונן עמוס שוקן, מו"ל עיתון "הארץ", בראיון ברדיו והסביר כי צריך להבין את עריקאת, שיוצא נגד מדינה שכובשת את אדמתו. מה שלא מבין שוקן הוא שבהורדת הדגל הוא נותן לגיטימציה למה שעריקאת קורא לו כיבוש שייח' מוניס, ממש איפה שמונחת מערכת "הארץ" בעצמה. מה שעיתון "הארץ" אינו מבין הוא שהתרפסות והתנצלות לא מקרבות אותנו אל השלום, הן רק מרחיקות אותו אלפי שנות אור. כי ברגע שאנחנו לא מכירים בזכותנו להיות כאן ולא צועקים את הזכות הזאת בקול גדול, מי שאמון על המשא ומתן מזהה פתח לדרוש עוד ועוד. ומה עם זכות השיבה, שעריקאת הוא חסיד גדול שלה? האם היא מקרבת אותנו אל השלום ואל פתרון שתי המדינות, או אל הרס של מדינת ישראל? התשובה די פשוטה.
עד שלא נכיר בשורשינו, בזכותנו על האדמה הזו, השכנים שלנו ימשיכו להמציא נרטיבים שקריים וינסו לבטל את הלגיטימציה שלנו על הארץ הזו. יספרו כי הם צאצאי הכנענים, כי הר הבית לא קדוש ליהודים וכי הכותל הוא אתר קדוש למוסלמים. את הנרטיב הזה לא קונה רק העולם, אלא גם השמאל בישראל. כי מי שלא יודע מאין הוא בא, לא יודע לאן הוא הולך וככה, אנשי מערכת "הארץ", לעולם לא נשיג כאן שלום.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו