הטענה שלפיה הסיבה לגל הטרור היא הבעיה הפלשתינית, חוזרת ונשנית בפי מנהיגים שונים בעולם. לאחרונה טען שר החוץ הרוסי לברוב כי שפיכות הדמים במזרח התיכון נובעת מהבעיה הפלשתינית. מניעיו פשוטים: אמא רוסיה מבקשת להסיט את אור הזרקורים מהזוועות שמבצע אסד כדי להמשיך לשמור על האינטרסים שלה בסוריה, ובראשם נמלי המים החמים לטקיה וטרטוס.
למשמע הצהרותיה העוינות של הגברת מרגוט וולסטרום, שרת החוץ של שבדיה, נגד ישראל השתבש לכאורה הקשר המתבקש בין סיבה ותוצאה. היה זה כאשר יצרה וולסטרום קשר בין מתקפת הטרור של דאעש בפאריס לייאוש הפלשתיני. כמו כן, טענה כי ישראל מוציאה מחבלים המבצעים פיגועים להורג ללא משפט. כזכור, שבדיה היתה המדינה האירופית הראשונה שהכירה ב"פלשתין" וחיבלה בזדון באסטרטגיית השלום של אוסלו.
השרה הנכבדה לא השמיעה דבר נגד האונס והרצח, שריפת הכנסיות, פיצוץ המסגדים ומיליוני הפליטים במזרח התיכון.
לא התבטאה נגד מעשי הזוועה, שריפת הכנסיות ומיליוני הפליטים במזה"ת. מרגוט וולסטרום, שרת החוץ של שבדיה // צילום: איי.אף.פי
מתברר שבימים אלה מתפתח "סטארט־אפ" אנטישמי חדש שבו הולך ומתייתר ההיגיון של הקשר העתיק המסביר את השנאה הקמאית. ההמצאה היא "שבב תודעתי ויראלי" חדש המבחין בין היהודים "הטובים" ליהודים "הציונים" הקולוניאליסטים שבישראל. לפי מיזם זה, הישראלים הם "אם כל חטאת" והסיבה לחוליי המזרח התיכון והעולם.
גדולתו של הסטארט־אפ החדש היא שהוא אינו נדרש להוכיח קשר בין סיבה למסובב. הטריק האנטישמי החדש יוצר קשר בין הזוועות והרציחות המתבצעות בידי רדיקלים איסלאמים במזרח התיכון ובעולם לבין עצם קיומה של ישראל ועוולותיה כלפי העם הפלשתיני. גישה זו, המייחסת ליהודים כוחות ומזימות־על בסגנון הפרוטוקולים של זקני ציון, מזכירה את התיאוריה הנקראת אפקט הפרפר.
במקרה שלנו יכול משק כנפו של פרפר יהודי בקצה העולם ליצור שרשרת תגובות היכולה להביא לאסונות אזוריים ועולמיים. מנהיגים מערבים וערבים גם יחד טוענים כי עצם העובדה שישראל, המסרבת להישחט בידי איסלאמיסטים פלשתינים במסגרת "פתרון הבעיה הפלשתינית", היא המחוללת את הרצחנות, הטבח והזוועות במזרח התיכון ובעולם.
לפי היגיון זה, סירובם של היהודים למות כדי לפתור את הבעיה הפלשתינית הוא סיבת הרצחנות ההדדית השיעית־סונית העתיקה, הוא המניע את שאיפות ההתגרענות של האימפריה האיראנית של האייתוללות ואת שובה של האימפריה העות'מאנית, הוא המאיץ את שובו של פוטין ועוד.
מצג שווא לצרכים טקטיים
לשנאת יהודים בתלבושתה הישראלית־ציונית יש קונים בשוק האירופי, קורבנו המיועד של האיסלאם הרדיקלי. שוק זה, בעל צריבה אנטישמית קשה, מדבר בשפת התקינות הפוליטית, שכן כידוע, אסור להרוג סיפור טוב בגלל עובדות. חרף זאת, אין להאשים את גברת וולסטרום ודומיה רק באנטישמיות או בטיפשות. הווירטואוזיות של הסטארט־אפ הזה עונה על מניע נאלח: תשלום שוחד ו"דמי לא ישחט" לקהילות האיסלאמיות הרצחניות מבית על ידי הקרבת ישראל.
הבעיה היא שגם חלק מידידינו האמריקנים נתפסים באובססיה לתיאוריית אפקט הפרפר היהודי. תפיסת הבעיה הפלשתינית ופתרונה כנקודת משען ארכימדית לחוליי המזה"ת מנתבת אותם ללחוץ על ישראל לוויתורים על ביטחונה מתוך אשליה שהדבר יחולל מפנה אזורי.
לפיכך, המוטיב המרכזי שעלה בנאומיהם של הילארי קלינטון וג'ון קרי בפורום סבן הוא הציפייה ששני הצדדים, הישראלי והפלשתיני, יגיעו לידי דיאלוג שיביא לשלום, גם בשיתוף מדינות ערב (שכמעט אינן מתעניינות בבעיה הפלשתינית).
הטרנד האמריקני החדש כולל שימוש אובססיבי במוטיב ההפחדה, שלפיו ישראל עלולה להפוך למדינה דו־לאומית. חרף העובדה שהאמריקנים מבינים שהצד הפלשתיני אינו מספק את דרישות הסף המינימליות שלהן מצפה ישראל, הם דורשים מישראל לבצע ויתורים מהותיים ללא כל תמורה פלשתינית.
אלא שתרגיל זה פועל כבומרנג פרו־פלשתיני ומבצר דווקא את סרבנותם של הפלשתינים להגיע להסדר, שכן מבחינתם אין מדובר באיום אלא בהזדמנות שתוביל בהכרח ממדינה דו־לאומית למדינה פלשתינית במקום ישראל. אפילו האמריקנים אמרו: כיוון ש"הסבלנות טובה", מדוע להתפשר?
לטריק ההפחדה נלווה הטיעון כי צריך "לתפוס את אבו מאזן בכנף בגדו", שכן אבוי, בלכתו לא יהיה עוד פרטנר לשלום ואז נצטרך לטפל באוכלוסייה הפלשתינית ודאעש ישתלט על איו"ש. מתברר כי הדמוקרטים הללו בונים על איש חד־פעמי ושמו אבו מאזן, ולא על תודעת הקולקטיב הפלשתיני. איום לכתו של המנהיג "החד־פעמי" הוא חסר משמעות. ממילא כשילך נתבסס ככל שאפשר על החיץ הירדני ונתעמת עם דוקטרינת הטרור וההסתות שיותיר אותו מנהיג בעמו כתודעת רצח ומלחמה חסרת פשרה "לשחרור כל פלשתין וזכות השיבה".
אבו מאזן הוא מצג שווא לצרכים טקטיים, המייצג כמחצית מהפלשתינים באיו"ש, ואינו פועל לשלום. מבחינה פלשתינית, חף מעמדו מכל משמעות חוקתית. הוא אינו מייצג לא את הפלשתינים בעזה ולא את הפזורה הפלשתינית. אבו מאזן מתקיים באמצעות אינפוזיה כלכלית וסיוע של גורמי הביטחון הישראליים. בגלל מעמדו הרופס הוא מפעיל טרור מדיני נגד ישראל ומנסה לרכוש את ליבם של מתנגדיו האיסלאמיסטים דרך המשך מימון ההסתה של טרור הסכינאים.
ישראל אינה צריכה לחשוש מכך שחמאס או דאעש יחליפו את אבו מאזן. באזורנו מה שעלול ליפול ממילא נופל. אם תוחלף הרש"פ בארגונים האיסלאמיסטיים, ייאלצו אלה לטפל באוכלוסייה ויורתעו על ידי הכאבה צבאית באמצעות אפקט הפרפר של חיל האוויר, ממש כמו בעזה. ניהול הקונפליקט יהיה סבוך פחות, שכן בעוד אבו מאזן מנהל מדיניות צבועה ומעודד טרור, מצהירים הארגונים האיסלאמיים בגלוי על הכוונה להשמיד את ישראל.
בסיטואציה שכזו יקרוס סופית רעיון המדינה הפלשתינית. אנשי הרשות הפלשתינית יוצאו להורג כמו שאירע בעזה ורכוש השחיתות שצברו יוחרם. ישראל תילחם בטרור, בהברחות הטרוריסטים והאמל"ח באמצעות שליטת נצח בבקעת הירדן (לקחי פילדלפי בגבול מצרים). בהתאם לצרכיה, תבצע ישראל היערכות חד־צדדית, תספח שטחים והתנחלויות כרצונה ולא תוותר על נכסים, כפי שהיה קורה לו נעו הפלשתינים במסלול מו"מ לשלום. כדאי לפלשתינים להחליף דיסקט.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו