החיים התרבותיים והדתיים של האנגלו־יהודים נמצאים בפריחה, ואפשר להסיק בקלות שהמצב אידיאלי, אך זו אינה המציאות. שיעורי הילודה בקרב החרדים ונישואי התערובת בקרב מתבוללים יובילו לכך שבקרוב החרדים יהפכו למרכיב הדומיננטי בקהילה. וחשוב מכך, אף שיהודי בריטניה טרם סבלו מאלימות ג'יהאדית, הם צפויים להתייצב מול אותו האיום.
למרות העובדה שבריטניה סובלת פחות מהאלמנטים המוסלמיים, יהודים ניצבים מול איומי טרור דומים. התקשורת מסיתה לשנאת ישראל באמצעות דיווח מוטה, אשר במקרה הטוב מתאר את קורבנות הטרור היהודים ואת מבצעי הפעולות בשקילות מוסרית. שנאת היהודים הפכה לרכיב מרכזי של המערכת הפוליטית הבריטית. חלק מהכרזות בהפגנות אנטי־ישראליות, לדוגמה "יהודים לגז", מזכירות קמפיינים נאציים. גם המצב באוניברסיטאות מחריד, כשתנועת החרם פורחת ודוברים פרו־ישראלים מושתקים.
ההתפתחויות הקשות ביותר מתרחשות ברמה הפרלמנטרית, וזאת למרות הפרו־ישראליות של ראש הממשלה דיוויד קמרון. הגישה העל־מפלגתית החיובית, אשר שררה במשך יותר מ־20 שנה, התהפכה עם עלייתו של אד מיליבנד לראשות הלייבור. מאז, נבחר כמנהיג המפלגה ג'רמי קורבין, שתיאר את המדיניות הישראלית כ"בלתי מוסרית" ו"בלתי חוקית" והתייחס לחמאס ולחיזבאללה כ"ידידים". קורבין הואשם בקיום קשרים עם מכחישי שואה, עם טרוריסטים ועם אנטישמים. הוא תואר כ"חבר טוב" של המטיף האיסלאמי הפונדמנטליסטי איברהים יואיט, הנחשב על ידי ארה"ב כמקדם מימון של חמאס.
השינוי בגישת הלייבור כלפי יהודים השתקף לאחרונה בהתפרצות מצד חבר הפרלמנט היהודי־אנטישמי סר ג'רלד קאופמן. הוא האשים את השמרנים בכך ש"כסף יהודי" משפיע עליהם וטען שהדקירות בישראל מפוברקות כדי "להוציא פלשתינים להורג". לפי הסקרים, הלייבור בהנהגתו של קורבין צפוי להיות מובס בבחירות, אך בחירתו של אדם שכזה צריכה להעביר צמרמורת בכל חבר בקהילה היהודית.
ועד שליחי הקהילות, הגוף המייצג הוותיק של היהדות הבריטית, נמצא במצב מורכב וחסר מימון ואיוש מספקים כדי להתמודד עם האתגרים הקשים העומדים בפני הקהילה. מנהיגיו חשופים לביקורת בשל נטייתם לעסוק בשתדלנות במקום בפעילות ציבורית ובשל ניסיונם לשמור על פרופיל נמוך.
ויויאן ויינמן, נשיא הוועד לשעבר, עמד בראש גוף השמאל הקרן החדשה לישראל ונתמך על ידי "יחד", תנועה שמטרותיה דומות לאלו של ג'יי־סטריט האמריקנית. סקר מוטה שהזמינה התנועה טען בכזב כי יותר מ־70 אחוזים מיהודי בריטניה מאמינים שגישתה של ישראל לשלום היא פוגענית. הקבוצה זוכה ליחס חם מצד התקשורת האנטי־ישראלית ופעילים פרו־פלשתינים.
השנה נבחר ג'ונתן ארקוש, עורך דין יהודי מסורתי וציוני נלהב, לנשיאות ועד שליחי הקהילות. המכשול הגדול ביותר שלו יהיה מועצת ההנהגה היהודית, גוף המורכב מקבוצה של טייקונים יהודים. במקום לתמוך בוועד, חבריו מנצלים את גישתם הקלה לפוליטיקאים כדי לחתור תחת הוועד ולנקוט יוזמות שאינן מסונכרנות עימו. גרוע מכך, בראש המועצה עומד טייקון הכרייה מיק דיוויס, אשר לו רקורד ארוך של נזיפות פומביות בישראל. ב־2010 הוא אמר שרה"מ נתניהו "חסר את האומץ" לקדם את תהליך השלום. בשבוע שעבר קרא דיוויס להפסקת הפעילות בהתנחלויות וטען שישראל "אינה עושה מספיק" למען השלום. למותר לציין כי תפקידו של הוועד ומעמדה של ישראל מוחלשים קשות כש"תומכים" יהודים אמידים מקדמים עמדות שליליות שכאלה.
יהדות בריטניה ניצבת מול אתגרים עצומים ופגיעה רק מעט פחות מאשר רוב הקהילות האירופיות. על המנהיגים הרשמיים למשוך את השליטה מן הטייקונים, המבקשים לעקור אותם מתפקידם.
במבט מפוכח, יהודי בריטניה צריכים להבין שמעמדם צפוי להידרדר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו