בחיי החול הסוערים מרביתנו נמצאים ברוב שעות היום מחוץ לבית. בחורף התופעה מתעצמת, כאשר בשעות אחר הצהריים יורדת החשיכה, הקור עז והילדים ספונים בתוך הבית. פעמים ששני בני הזוג עסוקים בעבודה אינטנסיבית והילדים מופקדים בידיה הנאמנות של הסבתא או בידיה של המטפלת. ויש המהדרים לחזור מאוחר בזמן שהילדים כבר ישנים את שנת הלילה. המציאות הזו עלולה ליצור תחושה קשה ותסכול בקרב ההורים. כך גם נגרם נזק למערכת הקשרים שבין ההורים לילדים.
ימי החנוכה יכולים להיות "חבל הצלה" משפחתי עבור כל ההורים שנאלצים לחזור מאוחר בלילה. אין מצוות רבות שקבעו להן תו תקן מהודר כמו בחנוכה. ראשית, מועד ההדלקה של החנוכייה הוא בצאת הכוכבים, ובלשונם של חכמים: "מצוותה (של הדלקת הנר) משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק". כלומר, מדובר בשעת ערב מוקדמת והילדים מצויים בשיא כוחם. נפתח עבורנו חלון הזדמנויות לחזור לבית ולהדליק יחדיו את הנרות. בזמן זה נוכל לתכנן חוויה משפחתית שתהיה מתובלת בחידונים, בהצגות ובסיפורים עם הילדים.
זאת ועוד, בחנוכה אנו מדגישים שחובת ההדלקה אינה מוטלת רק על האדם עצמו, אלא על הבית - "נר איש וביתו". כלומר, המצווה לא מוטלת על ראש המשפחה בלבד אלא על כל אנשי הבית, ואכן רבים נוהגים שכל אחד מבני הבית מדליק את הנר. מצד שני, מיקום ההדלקה אינו בטרקלין הבית או בפינת האוכל. אנו מוציאים את הנרות לרשות הרבים או מעמידים אותם בחלון החיצוני של הבית, כפי קביעת חכמים: "נר חנוכה מצווה להניחו על פתח ביתו מבחוץ".
אם כן, נרות חנוכה מסמלים עבורנו גם את השותפות המשפחתית בכך שכל אחד מבני המשפחה מדליק חנוכייה משלו. מנגד, החנוכייה מסמלת את רשות הרבים והדבר בא לידי ביטוי במיקומה של החנוכייה בחלון המשקיף לרחוב או ליד הפתח. הנרות הדולקים מזכירים לנו שיכולתו של אדם להשפיע ולעשות מחוץ לביתו מותנית בתמיכה המשפחתית. נר חנוכה מזכיר לאדם את הצורך לאזן בין המשימות הגדולות לבין המשפחה. אפשר להניח את החנוכייה מחוץ לבית רק אם כל אחד יהיה שותף להדלקתה. שיתוף בני הבית במעשה ההדלקה מאחד את כל הכוחות שבבית לתרומה משפחתית. מסורת בעם ישראל שכולם מהדרים בהדלקת נרות, שמא המסר שלא רק בנר עלינו להדר אלא בקשר שלנו עם משפחתנו.
"מודל חנוכה" חייב לשמש עבורנו מודל לכל השנה כולה. כל המשימות שלנו בחיים יהיו מהודרות ונאות, רק אם הפעילות שלנו תהיה מאוזנת בין הבית לחוץ והמשפחה תהיה אבן תמך משמעותית לחיי העשייה בחוץ.
אז הנה יש לנו הזדמנות מצוינת - לפחות בחלק משמונת ימי החג - לעזוב את העבודה קצת יותר מוקדם ולסגור את היומנים, לכבות את המחשב, להשאיר את הנייד מחוץ לבית, לגשת אל החנוכייה ולהדליק את הנרות כך שהאור יהיה בכוחו לסחוף את כולנו לגיבוש משפחתי מכונן. לא כדאי לפספס את ההזדמנות.
הכותב הוא יו"ר ארגון רבני בית הללטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו