רומן מרחוק: טירוף ימי הקניות

בלאק פריידיי, סייבר מאנדיי, סאנדיי בלאדי סאנדיי, מזל שיש את יום חמישי כדי לעבוד ולממן את כל ימי הקניות האלה. ואיך יכולתי  לשכוח את יום הקניות של הרווקים הסינים. מודה שלא הבנתי למה אני ויואן משנחאי צריכים לקנות דברים באינטרנט באותו היום, רק משום ששנינו עדיין ישנים באלכסון. מילא, אם לפחות היו עושים בינינו היכרות.  

יש אחלה מבצעים באינטרנט, אני יודעת, אבל זה פחות מדבר אלי. בפעם היחידה שהזמנתי נעליים מ־eBay, התלהבתי בעיקר מהעובדה שיש זוג בצבע ובמידה שלי (לכו תמצאו נעליים במידה 35 בארץ. אני תמיד שואלת קודם מה יש במידה הזו ואז אם יש להם את זה גם ביפה), ושכל התענוג הזה עלה לי רק מאה שקלים. פה חשדתי. ובצדק. הנעליים אכן הגיעו במידה 35, אפילו בצבע הנכון וגם אחת לכל כף רגל.

איפה היתה הבעיה? בסעיף הפשוט של - לנעול אותן ולהצליח ללכת. ברור שניסיתי, אבל באווירת חג החנוכה אפשר לומר שהן היו יותר בחזקת לראותן בלבד. כן, אני יודעת, אפשר לשלוח את המוצר בחזרה ל־eBay ולקבל את הכסף, אבל אתם יודעים, אני גם צריכה לעבוד, לראות חברים, לבהות בפייסבוק, לריב עם הוט, להעביר חיים. למי יש זמן גם לריב עם נציגי אתר אינטרנט מחו"ל?  

לעומתי, יש לי הרבה חברות שקונות באינטרנט. חברה אחת אפילו הגדילה ורכשה שם שמלת כלה. ככה זה כשמתחתנים בגיל 35, למי אכפת מהעיצוב, הכי חשוב זה שהחתן לא יתחרט. השמלה נתרמה לעובדת זרה יומיים לפני החתונה. והנה טיפ: נעליים ושמלות כלה, אם כבר באינטרנט, אז יותר מאיטליה ופחות מסין. בעיה נוספת היא זמן המשלוח. אמנם הקניות באינטרנט זולות יותר, חוסכות את היציאה מהבית ומאפשרות מבחר אינסופי, אבל לכו תדעו מתי תקבלו את החולצה שהזמנתם. יש מצב שהיא כבר לא תהיה אופנתית כשהיא תגיע. 

בבלאק פריידיי האחרון נרשמו תלונות על פקקי תנועה באינטרנט, כן, גם שם יש תור. שלא לדבר על זה שאם מזמינים מוצר לישראל, אז יותר מ־75 דולר צריך לשלם מע"מ, יותר מ־500 דולר צריך לשלם מכס ובכל מחיר תשלמו משלוח. זול? שווה את הסיכון? כמו פגישה עיוורת. לפעמים זה מוצלח ולפעמים עדיף להיות עיוורת. 

זה לא שאני נגד קניות באינטרנט, חלילה, זה פשוט ש"שופינג תחת אש" אף פעם לא היה הקטע שלי. גם כשגרתי תקופה בניו יורק היה נראה לי אבסורד לישון ליד מייסיס כל הלילה כדי להיות ראשונה בתור של הבלאק פריידיי, ובינינו, כשהגעתי כבר לא נשאר לי מקום. ימי הקניות המיוחדים האלה רק מעודדים בעיניי את תרבות הצריכה, שגם ככה יצאה מפרופורציה. למה לעזאזל אני צריכה מאה זוגות נעליים? אני גם ככה לא יוצאת מהבית. 

אז אני אמשיך להסתובב לי מדי פעם בין החנויות בקניון עזריאלי, לחכות למבצעי סוף עונה, לקנות 1+1, לשמוע מוכרת שאומרת לי שהמכנסיים יושבים עלי פצצה, אף על פי שזאת בכלל שמלה. בינתיים, הקניות באינטרנט ימשיכו להשתכלל ובעוד זמן קצר כבר נקבל משלוח מסין בתוך חצי שעה בחללית. 

כשזה יקרה, תזכרו לעדכן אותי. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו