מה הקשר בין השכלה לבין ניעות (מוביליות) חברתית? קשר הדוק – כידוע לכולנו. מחקרים רבים ביססו זה מכבר את מה שמובן לנו באופן אינטואיטיבי: השכלה והכשרה מקצועית מגדירים את האדם, את יכולתו למצוא מקום עבודה, את מעגליו החברתיים, את יכולת ההשתכרות שלו ובאופן כללי את איכות חייו. זה נכון לגבי האוכלוסייה הכללית ועל אחת כמה וכמה לגבי אוכלוסיות מוחלשות וביניהן אנשים עם מוגבלויות.
אוכלוסיית האנשים עם מוגבלויות בארץ נמצאת היום בראשיתו של תהליך, שקיבל תאוצה בשנים האחרונות - הדרך לשוויון זכויות. מדובר בתהליך מורכב הדורש חקיקה, שיתופי פעולה בין מגזרים שונים, נכונות ושינוי עמדות, התאמות והקצאת משאבים.
הדרך להשגת שוויון זכויות עבור אנשים עם מוגבלויות היא הנגשה. הנגשה במובן הרחב שלה - הנגשה פיזית, הנגשה של שירותים, הנגשה של מידע והנגשה של תוכן. למעשה: הנגשה כדרך חיים שתכלול בתוך זה את עולם ההשכלה ואת עולם התעסוקה.
המציאות היום מגלה נתונים עגומים. רק כמחצית מהאנשים עם מוגבלויות נכללים בעולם התעסוקה והכנסתם של רבים מהם נמוכה יותר – כתוצאה מאחוז המשרה, סוגי העבודות ורמת שכר העבודה. בנוסף, כ- 20% מהאנשים עם מוגבלויות העובדים בשכר מדווחים על כך שלדעתם הם מועסקים בעבודה שאינה מתאימה לרמת כישוריהם וכי הם אינם ממצים את יכולותיהם. זה לא מפתיע, לאור העובדה שמרבית אנשים עם מוגבלויות מופנים למגוון מצומצם של מקצועות טכניים או אדמיניסטרציה.
תחומי העניין והכישרון של אנשים עם מוגבלויות מגוונים כמו בקרב כלל האוכלוסייה. בכך שאנו מצמצמים את התעסוקה שלהם לתחומים מסוימים, אנחנו יוצרים מגבלה אדירה על החברה כולה, שלא לדבר על הפגיעה הכלכלית בה. חברה המעוניינת לצמוח ולהתמודד עם אתגרי העתיד ועם התחרות העולמית, לא יכולה להרשות לעצמה להדיר אוכלוסייה שלמה מהמרחב התעסוקתי. אנחנו זקוקים ליכולות, ליצירתיות ולכישרונות של כולם, ובכלל זה של אנשים עם מוגבלויות. באמצעות יצירת גיוון באפשרויות התעסוקה שלהם, לא רק הם ירוויחו, אלא גם החברה כולה.
האתגר המרכזי הניצב בפנינו כיום הוא לקיים מסגרות הכשרה שתהיינה פתוחות בפני אנשים עם מוגבלויות ותאפשרנה להם לרכוש השכלה, מיומנויות ומקצוע. מכאן תיפתח גם הדלת לתעסוקה שוויונית ומותאמת ליכולותיהם ולרצונם, ואז יגיע גם שכר הולם שיאפשר חיים בכבוד.
על מוסדות ההשכלה וההכשרה לפתח מגוון מסלולים שיאפשרו לכמה שיותר אנשים עם מוגבלויות לרכוש תואר, תעודת מקצוע או מיומנות. לשם כך נדרש שינוי בשיח ולומר בקול ברור - נדרשות תכניות לימודים מותאמות ברמה גבוהה, שיכבדו את הסטודנטים בעלי המוגבלויות הלומדים בהן.
את מגוון התוכניות הנדרש ניתן ליצור על ידי שיתופי פעולה בין גורמים ממשלתיים, גופים מובילים בתחום, מעסיקים פוטנציאלים ומוסדות אקדמיים. סנוניות ראשונות כבר יצאו לדרך.
הצורך קיים, הידע קיים, ונותר רק לעשות.
מרים דליאן
גוברין היא ראש בית הספר ללימודי תעודה במכללת סמינר הקיבוצים ודליאן היא ראש המרכז לאוכלוסיות מיוחדות במכללת סמינר הקיבוציםטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו