תופעת רצח יהודים בידי קטינים פלשתינים הולכת ומדאיגה גם את הרחוב הפלשתיני, ולאו דווקא בגלל הנרצחים. חרף הכחשות בכירי הרשות, ברור כי מנגנון הסתה מרושע, המסתתר מאחורי מקלדות ודוכני מסגדים, מנצל את גיל ההתבגרות המבולבל שבו מצויים הצעירים והצעירות הללו, מלביש על דיכאונם כסות לאומית ושולח אותם לבצע "רצח כפול" - הן של זקנים, נשים וילדים ישראלים והן של עצמם בידי כוחות הביטחון הישראליים. כזכור, רצח ילדים, נשים וזקנים אסור באיסלאם, אך דם היהודים הותר על ידי איש האחים המוסלמים, השייח' קרדאווי מקטאר.
חרף הנצחת הרוצחים בכיכרות, תגמול משפחותיהם ודברי התהילה שמשמיעים בכירי הרש"פ וחמאס, ניכרים עתה ספקות בדבר כדאיות המהלך הרצחני ומסתמנים בקיעים בהיגיון הפלשתיני שצידד עד כה בניצול המתבגרים חסרי שיקול הדעת כתחמושת מתכלה.
אין בשימוש הפלשתיני בנערים שום חדש. הפלשתינים עשו מזמן שימוש רצחני בילדים, הן כמחבלים מתאבדים והן כמגינים אנושיים, שהרי אחמד יאסין ייעד לטרור כל ילד שהגיע לבגרות מינית. שימוש דומה עשו האיראנים בקטינים לשליית מוקשים במלחמתם נגד עיראק, כשהם מצוידים במפתחות קרטון לגן עדן. גם טרוריסטים אפריקנים שלחו ילדים למסעות רצח כשהם חמושים בקלצ'ניקובים. רשימת השימוש בקטינים לטרור ארוכה ומשתרעת מילדי האר.פי.ג'י בלבנון ועד להשמשתם כמגינים אנושיים בעזה וכמחבלים מתאבדים ברחובותינו.
לא אחת הגדירו מנהיגי הטרור את הקטינים הפלשתינים כ"כסף קטן" בשל קלות גיוסם ובשל התוצאות ה"עלובות" שהשיגו. עתה, בחקותם את סכינאי דאעש, יש פלשתינים המעיזים לדון במשמעות ההסברתית השלילית ובנזק שייגרם לחברה הפלשתינית בטווח הארוך בשל טיפוח תרבות הרצח והמוות בשם "הכיבוש" ובשם אללה.
מדובר בחברה המטפחת תרבות של מוות הנוקטת רצח הדדי ונקמת דם, ובה שוחט האב, כעניין של שיגרה, כבש בפני ילדיו. חשיבת מוות אובססיבית זו משמשת יסוד דומיננטי במערכת החינוך וההטפה הפלשתינית מהגן עד ה"ג'נה" (גן העדן).
ניסיונם של אישים פלשתינים מסוגו של איש פת"ח עבאס זכי להפסיק את התיאום הביטחוני עם כוחות הביטחון הישראליים ולהניע אינתיפאדה שלישית, לא צלח מחוסר היענות ארגונית וציבורית. נוכח כישלונם של הסכינאים הפלשתינים במשימה שבה התנפצו גם ראשי אבותיהם הטרוריסטים אל "קיר הברזל" הישראלי, מנקרת בקרב רבים השאלה אם קבורת הקטינים הפלשתינים בסגנון הג'אהליה אכן מוצדקת.
פלשתינים רבים מזהים את מסעות הרצח של המתבגרים הללו, ובייחוד הנערות, כמאפיין מבשר רעות של התפרקות מכבלי המוסר והנורמות החברתיות ("אלעאדאת ואלתקאליד") והתרסקות המבנה הפטריארכלי בדרך לתהום הכאוס. יש העוקבים בחשדנות אחר המניעים הנפשיים שהביאו מלכתחילה למסעות הרצח שבוצעו ורואים בגל אובדנות זה את תחילתו של תהליך התפקרות חולה ומסוכן, שיפעל בסיכומו של דבר נגד החברה הפלשתינית עצמה כבומרנג.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו