טוב יעשה ראש הממשלה אם יסכל את עיסקת המכירה של גולן טלקום לסלקום, עיסקה שאינה מתיישבת עם השכל הישר וכל תכליתה היא צמצום התחרות בענף. אמנם אי־יציאתה של העיסקה לפועל עלולה להוביל בסופו של יום להסתבכות פיננסית של החברה, שתידרש לעמוד במחויבויות שלה - דבר שיוביל את הבעלים לחישובי עלות־תועלת משלהם - אבל אין לתת לגולן טלקום את האפשרות "לעשות סיבוב" על הציבור. מה לעשות, את הביטוי "מספיק להיות פראייר" המציאה גולן טלקום.
ב־2012 קרה דבר שאינו נפוץ במחוזותינו - הממשלה הצליחה לייצר תחרות. התמריצים היו אולי מוגזמים לכיוון אחד של הפחתת מחירים, והכל קרה מהר מאוד, אבל הציבור גילה עד כמה התחרות תורמת לרווחתו ועד כמה כשהיא מתרחשת לפתע במלוא עוזה, היא משחררת אותו מנטל כלכלי מכביד.
מאז לא ראינו שכפול מוצלח של פתיחת ענפים לתחרות, למשל בענף המזון, הנשלט על ידי קרטלים, מונופולים וקבוצות לחץ כמו החקלאים. מנגד, יש ניסיונות ליצירת תחרות בנמלי הים, רפורמה שלוקחת זמן אבל תשפיע לבסוף על הציבור בדרכים רבות. פתיחת ענפים לתחרות היא בבחינת מצוות עשה כלכלית, וטוב שראש הממשלה נוטה לכיוון הזה. לפי דבריו בעבר זו אכן תפיסת עולמו, ולכן נקרתה בדרכו הזכות לעשות כל שביכולתו כדי לשמר את המבנה התחרותי שנוצר בענף.
מבחינת חברות הסלולר, אך טבעי שירצו לחזור ל"גן העדן האבוד" - תקופה שבה יכלו להמציא חבילות תקשורת בלתי ניתנות להשוואה ואיכשהו כל הציבור שילם בין 300 ל־500 שקלים בחודש, ולפעמים הרבה יותר. אבל הימים האלה לא יחזרו, וטוב יעשו החברות אם ינסו למצוא לעצמן אפיקי רווחיות חדשים וייכנסו לתחומי פעילות נוספים.
גולן טלקום צריכה להמשיך להשלים את מה שהתחילה, להקים רשת סלולר ולהתחרות על ליבו של הצרכן. אם בעליה אינם חפצים בכך, הם יכולים לפנות את הבמה בכדי ששחקנים חדשים יבואו ויכניסו דם חדש לענף.
