ג'סי היקר, בעוד כמה ימים החיים שלך ישתנו לגמרי. אני זוכר את העלייה שלי לארץ ואת הגיוס לפני כבר יותר משלוש שנים. לא היה לי מושג לאיזו הרפתקה אני נכנס. ידעתי, ממש כמוך, שאני רוצה להתגייס, אבל לא יכולתי לדמיין בכלל מה זה אומר.
אתה סוף סוף עושה את מה שתמיד חלמת עליו. הרבה אנשים לא מנצלים את ההזדמנות לעשות דבר כזה. אתה הופך להיות חלק מעם ישראל - כשאני התגייסתי הייתי "האמריקני". הייתי מבוגר בארבע שנים מהמפקד ולא הבנתי חצי ממה שקורה מסביבי בחודשים הראשונים. אבל בסוף הגיע רגע אחד באימון מתקדם, עם האלונקה הכי כבדה בעולם על הגב בדרך לפיסגת החרמון, שבו אמרתי לעצמי "עכשיו אני ישראלי". ההתחלה תהיה קשה מאוד, וכנראה רגע ה"אני ישראלי" שלך יהיה אחר, אבל הוא יגיע.
התחושה הזו שאתה חלק ממשהו גדול יותר תלווה אותך תמיד, בכל מקום בעולם. גם כשטיילתי במזרח אחרי השחרור, החיבור והשמחה היו מיידיים בכל פעם שפגשתי ישראלי אחר. זה בדיוק מה שיקרה לך בצבא. אתה הופך באופן בלתי הפיך לחלק מהקהילה הכי חמה והכי משוגעת בעולם. משפחה ענקית שתמיד אומרת הכל בפרצוף, אבל באותה נשימה תיתן לך כסף לאוטובוס אם נתקעת ותזמין אותך לארוחת שישי חמש דקות אחרי שהכרתם.
בסוף, מה שישתנה הכי הרבה זה אתה. אתה מגשים את החלום שלך כשאתה מתגייס ואת החלום שהיה ליהודים במשך אלפיים שנה בעצם העלייה לישראל. סבתא וצ'וצ'ו שרדו את השואה וחלמו לבנות מדינה שבה היהודים יכולים להיות בטוחים ולהגן על עצמם, ואתה מקבל על עצמך את האחריות לשמור על המדינה הזו.
ורגע לפני, הנה עוד כמה טיפים, מלבד תחושת הישראליות שתלווה אותך: אתה תלמד לאהוב קופסת קרטון מלאה שימורים שלא באמת רצית לאכול בהתחלה. חלווה בשימורים? טעים! ממרח שוקולד בשימורים? אני בדיאטה אבל מה, אני אגיד לא? שעועית? היא אפילו יותר טעימה כשהיא קרה! ואיך אפשר לשכוח את הטונה? ונכון שעכשיו אתה מתקלח לבד מאחורי דלת? כבר לא! עכשיו המקלחות יהיו האירוע החברתי החם של היום (אם יהיו מים חמים בכלל). אם החלום שלך זה לשמוע הופעות של בני 18 עירומים וקולות מהדהדים בין קירות המקלחת, הגעת למקום הנכון. אתה גם הולך להסתכל על שתי ערימות של גבינה ולדעת להבדיל מה זה לבנה ומה זה סקי. ותתכונן למאה ידיים שנדחפות לך לשקית הצ'יפס, כי מהרגע שפתחת זה שייך לכולם.
אז בכל הרגעים שאתה מרגיש אבוד או מבולבל ומנסה להיזכר מה עבר לך בראש כשהחלטת להגיע לכאן ועוד להתגייס, או בקילומטר ה־47 של מסע הכומתה, כשכל הגוף כבר כואב ואתה רק רוצה שזה ייגמר, אל תחשוב על כמה עוד נשאר לך. כבר הגעת. אתה בבית.
באהבה, אדם
אדם תלמוד עלה לישראל בשנת 2012 דרך ארגון נפש בנפש ושירת כלוחם ביחידה מובחרת. בעוד יומיים יתגייס אחיו הקטן, ג'סי, שעלה גם הוא לארץ בעקבותיו בחודש אוגוסט האחרון, וישרת כלוחם בחטיבת הנח"לטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו