מיום שישי בערב קשה לעצור את הדמעות. פאריס, עיר האורות, הפכה לעיר החושך. מעבר לפגיעה הפיזית הנוראית, פגעו בנפש הצרפתית ובאנושות כולה.
מה שהתחיל עם יהודים בטולוז והמשיך עם עיתונאים ב"שארלי הבדו", עם שוטרים ושוב עם יהודים בהיפר־כשר, היכה הפעם ללא הבחנה וללא רחמים. למרות הטראומה, כדרך הטבע עוד מעט ייפסקו הדמעות והכאב יהפוך לנסבל יותר. אז יגיע זמן הפקת הלקחים וחשבון הנפש.
איך הגענו למצב הזה? איך סרטן הטרור האיסלאמי חדר גם ללב ליבה של הרפובליקה שלנו? אין ספק כי יהיה צורך בשינוי מדיניות ובמהלכים נוקשים ומחמירים. אך מעבר לכך, יהיה צורך בסיסי, אפילו קיומי, להכיר פעם אחת ולתמיד באויב שעומד מולנו ובעובדה כי הוא הצהיר על מלחמת דת עולמית. עם כל הכבוד לוועידת האקלים, יש היום נושא חשוב יותר שדורש את התגייסותם ואיחודם של מנהיגי העולם: מיגור האיסלאם הרדיקלי.
העם הצרפתי הוא עם גדול, ערכי וחזק, שיידע ללא ספק גם הוא להתמודד עם כוחות הרשע המבקשים לפגוע ברוחו. היום, מעבר לכל כוח פיזי, נדרש בעיקר כוח רצון. רצון לפקוח את העיניים, רצון להכיר במציאות החדשה ורצון להילחם יחד למען עתיד האנושות החופשית בכל רחבי העולם. הגיע הזמן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו