מסר מעוות מהאיחוד האירופי

החלטת הנציבות האירופית - הגוף הביצועי והסמכותי ביותר באיחוד האירופי - לסמן מוצרים ישראליים המיוצרים בהתיישבויות ביהודה, בשומרון וברמת הגולן, כמוה כהחלטה אנטי־ישראלית נוספת שמאחוריה נודף ריח אנטישמיות חזק. מנהיגי אירופה אמנם טוענים כי "לא מדובר בחרם", אך כל בר דעת מבין את משמעות ההחלטה ואת היד המכוונת של אירופה לתושביה - שימו לב שאתם לא רוכשים סחורה ישראלית.

החלטה זו משקפת למעשה את האנטישמיות החדשה, שמשמעותה פגיעה ביהודים דרך הפגיעה בציונות. כך, ההצעה לחרם על ההתיישבות מלאה בצביעות ובמוסר כפול. בעוד העולם מורכב ממאות סכסוכים שונים - ולא מעט סכסוכים טריטוריאליים - בוחרת אירופה להתמקד דווקא בישראל. בעוד המזרח התיכון בוער ודומה היום לימי הביניים יותר מאשר לתקופה המודרנית, על שלל הרציחות ההמוניות והפשעים הנוראים שמתרחשים בו; בעוד באיראן קוראים להשמדת מדינת ישראל ותולים אנשים בכיכרות; בעוד ערב הסעודית ממשיכה לפגוע קשות בזכויות אדם באופן יומיומי - בוחרים באירופה להצביע על היהודי כאשם וכמי שמביא את הצרות לעולם.

אין להתעלם מההקשר המזעזע של סימון קניינם של יהודים, המתקשר באופן מוכני להיסטוריה ולתקופות אפלות מהעבר. הזמן עובר, ובמקום ללמוד מהעבר ולהתקדם אל העתיד, אירופה עושה צעדים אחורה, אל העבר החשוך.

אך לצד היותה של ההחלטה אנטי־מוסרית ואנטישמית, הרי שלא רק שלא תהיה לה השפעה חיובית, אלא היא תגרום רק נזקים והרס. ממסמך שפירסם משרד החוץ ביולי 2013 עולה כי בהתיישבות בשטחי יהודה ושומרון מועסקים לא פחות מ־22,500 ערביי יו"ש וכי דווקא האוכלוסייה הצעירה (29-18), הסובלת משיעור אבטלה גבוה, מועסקת בהתיישבות. בנוסף, המסמך מציין כי ערביי יו"ש מרוויחים הרבה יותר ביישובים היהודיים מאשר בעבודה אצל מעסיק ערבי. למותר לציין כי כל כללי התעסוקה הישראליים חלים על אותם פועלים, בין שמדובר בתנאים סוציאליים, פנסיה או בימי חופשה ומחלה.

גם בפן המדיני, החלטת הנציבות האירופית היא בבחינת פרס לטרור ולא תתרום דבר לקידום השלום. המסר שמקבלים הערבים הפלשתינים מההחלטה הוא שכדאי להמשיך ולדבוק בסרבנותם, מכיוון שבסוף העולם מתגמל אותם על כך. מלבד אנטגוניזם וחיזוק החששות מאירופה בצד הישראלי, סימון המוצרים בהתיישבויות יביא להפסד הדדי.

ואולם, מה לנו כי נלין כאשר בתוך מדינת ישראל עצמה יש מי שקורא לחרמות על יהודים. כך, רק לפני ארבעה חודשים העלתה מפלגת מרצ הצעת חוק לסימון מוצרים מההתיישבות. הצעה זו מצטרפת לשלל התבטאויות וקריאות לחרמות מצד יושב ראש המפלגה זהבה גלאון וחבריה לסיעה. כשדרישה לחרמות בתוך ישראל מתקבלת כדבר לגיטימי, מדוע שבעולם לא יעשו זאת בעצמם וינצלו את המצב להעביר החלטה אנטי־ישראלית נוספת?

חרף אישור ההחלטה בנציבות האירופית, הקרב עדיין לא הסתיים. החלטת הנציבות אינה מחייבת את מדינות האיחוד, שיוכלו להחליט אם לאמצה או לא. משכך, על מדינת ישראל להמשיך במאמצים דיפלומטיים פרטניים וקדחתניים בזירות שישראל חושבת שיש לה סיכוי בהן, כמו מדינות מתנדנדות במזרח אירופה, ולהתמקד באיטליה ובאנגליה. עליה להזהיר את אירופה פן תמשיך לחזור אחורה בזמן, בצעדי ענק. אחרי הכל, ישראל אינה הבעיה, היא הפתרון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו