שני אירועים גדולים ומרשימים ביותר של העולם היהודי התקיימו השבוע בארה"ב, הרחק מאוד מעינו ומליבו של הציבור הישראלי, שהיה עסוק, באופן טבעי, בצרותיו שלו - פיגועי הטרור, על הכאב והסבל הנורא שמלווים אותם.
באירוע הראשון, שהתקיים באורלנדו, התכנסו 5,000 חברי התנועה הרפורמית לכנס הדו־שנתי שלהם. בכנס הפתיחה הוקדש פרק מיוחד ומרגש לזכרו של יצחק רבין, לצד הענקת פרס למייסד ארגון תגלית, שבעבור אלפי בני נוער משמר ומחיה את הניצוץ היהודי והזיקה לישראל, שנדמה היה כי אבדו לעם היהודי לבלי שוב. לצד דוכנים מסורתיים של תשמישי קדושה מסורתיים ומודרניים, דנו המשתתפים בהרחבת גבולות התנועה.
התופעה של זוגות מעורבים, יהודים ולא יהודים, החיים כבני זוג, חצתה כבר מזמן את קו 50 האחוזים. בצעד לא פשוט החליטה התנועה הרפורמית, כבר לפני שנים רבות, להכליל אותם בין חבריה כחברים שווי זכויות. כעת מתחילים לדון בסוגיית הדור השני ואפילו השלישי, שלא אחת שני הוריו כבר אינם יהודים לפי ההלכה, אך משתייכים לקהילה המקומית.
במרחק אלפי מילין התכנסו בברוקלין יותר מ־5,000 שלוחי חב"ד מכל העולם ל"כנס השלוחים" המסורתי שלהם. לצד המדינות המסורתיות אשר מהן מגיעים השלוחים, כגון ארה"ב וישראל, תאילנד ונפאל, רוסיה ואוסטרליה, היו שם גם שלוחים ממדינות שספק רב אם רוב הציבור יודע שיש בהן בית חב"ד מקומי פעיל, דוגמת ניגריה ותוניסיה. הילד בן ה־7 מוישי הולצברג, אשר ניצל בנס מהפיגוע שהיה בבית חב"ד במומבאי, פיגוע שבו נספו שני הוריו, גבריאל ורבקי הולצברג ז"ל, ריגש את אלפי הנוכחים במקום כאשר פתח את הכנס באמירת פרק תהלים.
נאמנים לציוויו של הרבי, "אסור ליהודי להתייאש ואסור להתייאש מיהודי", סיפרו השלוחים על פעולותיהם בקירוב עוד ועוד בנים נידחים לאבינו שבשמיים. בניגוד גמור למצופה מכנס חגיגי, גוללו כמה מהשלוחים את סיפורם האישי, על הקשיים ועל המהמורות שמלווים אותם בדרכם. לא מעט מהם הגיעו לסף ייאוש (ואף לסף פת לחם), אך עידודו הנמרץ של הרבי הניע אותם להמשיך בשליחות. לילות כימים, 24 שעות ביממה, בשבתות ובחגים, בכל ימות השנה.
יש שיתהו על חלק ממסריה הפוליטיים של תנועת חב"ד ועל שיטות הקירוב של שלוחיה, אך איש לא יוכל לחלוק על מסירות הנפש שלהם בכל העולם, למרות כל המכשולים והבורות שנקרים בדרכם.
שני האירועים, כל אחד בדרכו ובסגנונו, משקפים את חיוניותו של העם היהודי ומציבים אתגר גדול, ערכי, חינוכי וחברתי בפני כל מי ששימורו של העולם היהודי, על מסכת ערכיו, חשוב בעיניו.
