השבוע עלתה לכותרות האפשרות, כביכול, שתחנת גלגלצ תפוצל ובמסגרת השינוי תוקצה תחנה מיוחדת למוסיקה ישראלית וים־תיכונית. שרת התרבות מירי רגב הבהירה שאין כל כוונה לעשות זאת - ובכל מקרה זה לא נמצא בסמכותה - אבל עצם העיסוק בנושא מעלה נקודה חשובה לדיון: כיצד לפעול לנוכח העובדה שגלגלצ, בצורתה הנוכחית, חוטאת למטרה שלשמה קמה ולגוף שבמסגרתו היא פועלת, וזה לא רק עניין של מוסיקה מזרחית.
גלגלצ הוקמה ב־1993 במטרה לשדר לחיילים מוסיקה באמצעות משדר איכותי. זוהי גישה טהרנית מאוד, אבל היא מתבקשת מתוקף היותה תחנת נישה, הפועלת באחריותו של משרד הביטחון. אחת הסיכות הראשונות שננעצו בבלון הטהרני היתה שיתוף הפעולה המסחרי עם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שהגיעה כדי לעזור במימון התחנה (אחריו הגיע גם שיתוף פעולה עם חברת פלאפון, שהרחיב את החור אפילו יותר). באותה התקופה החלו לפעול התחנות האזוריות, ובגלגלצ, שלא רצתה לאבד מאזינים, חיפשו מענה מתאים. מיותר לציין שכתחנת נישה ברור מדוע גלגלצ לא מוצאת לנכון לשנות את אופייה וגם אין לה שום צורך להגדיל רייטינג כדי למשוך מפרסמים, פשוט כי היא לא תחנה מסחרית. היעדרן המוחלט של הפרסומות, שאחראי במידה רבה לאחוזי ההאזנה הגבוהים לתחנה, צריך לשחרר אותה משיקולים זרים ולא לשמש יתרון יחסי על פני תחנות מסחריות.
אותה תחרות מול הרדיו האזורי סייעה גם בלידתו של הפלייליסט המושמץ. האם גלגלצ מעצבים או משקפים את המיינסטרים הישראלי? זו שאלת ביצה ותרנגולת, אבל ברור ומובן שהפלייליסט לא מייצג את טעמם של החיילים, אלא מכנה משותף רחב ביותר שפונה לחתך גילים רחב יותר. כתחנת נישה המשדרת לחיילים, היה על גלגלצ להשמיע את המוסיקה שמשקפת בצורה מדויקת ככל האפשר את טעמם של המשרתים במדים. אם תרצו, שידוריה היו צריכים להיות רצועה ארוכה של "קולות החיילים", שבה הם אלו שעורכים את המוסיקה לשידור.
צדקה מירי רגב כשאמרה שהתחנה צריכה לשדר יותר מוסיקה מזרחית, אבל הסיבה לכך היא אחרת לחלוטין. גלגלצ, כמו כל תחנת נישה אחרת בארץ ובעולם, צריכה להעסיק את עצמה בשאלה "מהו הטעם המוסיקלי של קהל היעד שלי?". את התשובה לשאלה היא צריכה לתרגם ללוח השידורים. גלגלצ צריכה לשדר הרבה יותר פופ מקומי (שמורכב כיום ברובו המוחץ ממוסיקה מזרחית) ופחות קלאסיקות, היא צריכה לתת מענה גם לחיילים בעלי חיבה למוסיקה אלטרנטיבית ולא רק בשעות שמחוץ לפריים טיים, היא צריכה להפיק תוכניות מלל בנושאים הנוגעים לחייהם של חיילים, היא צריכה לנצל את החופש היחסי שמעניק לה חוסר התלות בכספי מפרסמים. סביר מאוד להניח שאם כל זה יקרה, תנוגן יותר מוסיקה מזרחית בתחנה. סביר לא פחות להניח שלא רק חיילים ייהנו ממנה, אלא כל מאות אלפי המאזינים שבורחים לחפש אותה ביו־טיוב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו