"אם מסתכלים על המשחק הערב לעומת גלאטסראיי, המשחק מול מכבי ת"א בכלל לא חשוב. בעיקר בגלל הפיינל פור, הפסד יהיה פשוט עוד הפסד. אירופה, זה חייב להיות הפוקוס, בטח בשלב הזה של העונה".
הציטוט הנ"ל הוא לא תוצר של מחלקת הדוברות של הפועל ירושלים, אלא מילה במילה דברי מיכאל, אוהד מושבע של ירושלים שבשנים קודמות ניצחון על הצהובים קדם אצלו לכל. אולי זאת האליפות, או אולי זו הגישה הרגועה שמשרה הבעלים אורי אלון, אבל האדומים עברו תהליך מסוים. בעיקר של בגרות. הם השתנו. אמנם מיכאל לא הצליח להתאפק ועקץ ש"זה בסך הכל נגד קבוצה שסיימה את העונה שעברה במשחק על מקומות 4-3", אבל שינוי הגישה חילחל עמוק: ניצחון ויגידו תודה, הפסד - לא נעים, לא נורא. העיקר אירופה.
האווירה ביד אליהו היתה נהדרת כרגיל, ועמוק ברבע השני התרחשה היסטוריה: אמבקווה הצליח לבצע איירבול בהטבעה, וטבע את המונח "אייר־דאנק". אם בהיסטוריה עסקינן, במשך שנים ירושלים שימשה משכך הכאבים הרשמי של מכבי. אבל מאז שהגיע לשכונה בחור א"א (אורי אלון), המשכך הפך לרעל. איך הוא אמר ביום שישי האחרון? "אנחנו האלופים ומי שצריכים לפחד זה לא אנחנו".
במחצית החלו להיווצר קרחות ביציעי מכבי. אף אחד לא היה באמת בטוח אם הקהל הצהוב שובר שיא שלילי ועוזב כבר במחצית, או שכולם פשוט מנסים להקדים בתור לסושי. את הלקרדה הם אכלו כבר על הפרקט.
אבל מכבי ת"א של העונה היא קבוצה משוגעת. היא נבנתה עקום, אבל הרוח היא אותה הרוח. מנגד היה דונטה סמית', אחד שמוכיח למכבי כבר שלוש שנים שמסורת ומכביזם לא ממש עושים לו את זה. גם הקאמבק לא הסתיר את מה שכולם רואים: מכבי בתקופה הרעה ביותר שלה זה שנים, במקביל להצלחה של הירושלמים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו