1 בימים הקשים שעוברים על המדינה, למי בכלל יש ראש לכדורגל? דקירה רודפת דקירה, מצב הרוח הלאומי שפוף, וגם בכדורגל הישראלי הכל בוער. אוהד מקבל פטיש בראש ושוכב כבר קרוב לשבוע בבית חולים, כשהמשטרה לא קרובה אפילו לפענוח ולזיהוי המחבל שתקף אותו.
בימים כתיקונם המשחק מחר בערב מול קפריסין היה תופס נפח תקשורתי גדול בהרבה ממה שהוא. אבל בישראל הימים אינם כתיקונם, ולפני הכל יש לקוות שהמשחק מחר יעבור בשלום מבחינה ביטחונית, וגם בהיבט של מה שיקרה ביציעים.
הדם של כולם רותח, העצבים בשמיים, ויש לקוות שאוהדי הנבחרת יגלו בטדי בגרות ויימנעו מקריאות גזעניות נגד ערבים. בסופו של דבר, כולנו צריכים לזכור שזו המדינה שלנו, שבהרכב הנבחרת משחק מונאס דאבור ועל הספסל יחכה בירם כיאל ואי אפשר להעריך מה השניים יעשו במקרה כזה. ואיזה הד עולמי נוראי יהיה לקריאות כאלה. כולם חייבים להחזיק חזק, להתאפק ולהתרכז בעידוד הנבחרת.
2 כדורגל הוא האסקפיזם המושלם מצרות היום־יום, ולכן נותר לקוות שאלי גוטמן ושחקניו ייתנו לנו סיבה לשמוח בימים הטרופים. תנאי הפתיחה של גוטמן לא אידיאליים. השחקן הכי חשוב והכי קרוב אליו, ביברס נאתכו, לא ישחק. גם שרן ייני לא בעסק ואם אכן דור פרץ יפתח ולא כיאל, לנבחרת יהיה צמד בקישור האחורי שמעולם לא שיחק יחד.
ההחלטה המסתמנת לפתוח עם דאבור בחוד מצוינת. הוא עדיין בכושר טוב, והשילוב שלו עם גילי ורמוט ועם ערן זהבי יכול להיות קטלני בחלק הקדמי. זהבי חזר לעצמו במכבי ת"א רק במשחק האחרון, הרבה בזכות שיתוף הפעולה עם ברק יצחקי בחוד. כשיש לידו עוד חלוץ, הרבה יותר קל לו להביא את היכולות שלו לידי ביטוי.
3 אל תעזו לזלזל, ולו לרגע, בקפריסין. רק יכולת עילאית של אופיר מרציאנו במשחק הראשון בקפריסין מנעה תיקו; רק רגע אחד של חוסר ריכוז מנע מהם תוצאת תיקו ביתית וסנסציונית לפני חודש מול בלגיה. זו נבחרת עיקשת שתמיד עשתה לישראל צרות, גם כשהיא כבר לא היתה בתמונת הסיכויים. מחר, בטדי, עדיין יש לה סיכוי (גם אם קלוש) לתפוס את המקום השלישי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו