פוטין בכל החזיתות: הנשיא הרוסי כיכב בשבוע שעבר בעצרת הכללית של האו"ם בסוגיה הסורית. בסוף השבוע האחרון כבר בלט ה"צאר הרוסי" בפאריס בסוגיה האוקראינית. מבחינתו הכל קשור. מבחינתו הוא גם צודק. פתאום פוטין פה, פוטין שם, פוטין בכל העולם.
המערב הטיל על רוסיה סנקציות כלכליות קשות בעקבות סיפוח קרים. פוטין היה עד לא כל כך מזמן האיש הרע שאותו היה צריך לבודד, ורוסיה הושעתה מה־G-8. המערב בחר במסלול של התנגשות מול הרוסים. ההיסטוריה מלמדת כי אלה הרגעים שבהם הרוסים הכי טובים. תשאלו אפילו את נפוליאון.
פוטין המתין להזדמנות שלו כדי להכות בחזרה. סוריה סיפקה לו אותה. במחיר של כרטיס בכיוון אחד לסוריה, קיבל פוטין גם קואליציה חדשה בדמות איראן־עיראק־סוריה וגם תדמית של לוחם בג'יהאד העולמי, דבר המשפר לבלי הכר את תדמיתו בדעת הקהל. פוטין גם יודע מה הוא רוצה. אובאמה, לעומתו, יודע מה הוא לא רוצה. יחי ההבדל.
את התוצאות למהלך הרוסי בסוריה היה אפשר לראות כבר שלשום בפאריס, שם נערכו, בחסות הנשיא פרנסואה הולנד, הדיונים על יישום הסכמי מינסק שנחתמו בחודש פברואר. פוטין כבר נראה קשוח יותר, בטוח יותר, תובעני יותר. למרות המשבר הכלכלי הקשה של ארצו, פוטין לא גילה גמישות. ככה זה כשהקלפים האוקראיניים חולקו מחדש בסוריה.
ומה נותר לקואליציה האמריקנית־אירופית לעשות היום? היא מאשימה את פוטין בכך שהוא אינו תוקף באמת מטרות של דאעש, אלא את קבוצות המורדים המאיימות על משטרו של אסד. זה המקסימום שהמערב יכול לעשות. פוטין מבין זאת היטב. סדרי העדיפויות שלו קצת שונים מאלה של הקואליציה המערבית: אובאמה מבקש להילחם בדאעש (בגמגום) - פוטין שואף לשמור על אסד (בקול רם). יחי ההבדל.
פוטין יודע בדיוק לאן הוא הולך. הוא רוצה להוכיח לדעת הקהל העולמית שהוא איש של מעשים בזמן שהנשיא האמריקני, הניצב מולו, הוא איש של מילים. זה עובד לא רע. אובאמה עוזר לו.
אבל המטרה של כל זה היא להביא לידי כך שהקהילה הבינלאומית תסיר את האמברגו נגד רוסיה, שהביא לצניחתו של הרובל עד 40 אחוזים מול המטבעות המערביים. מבחינת פוטין, אסד הוא האמצעי, הרובל הוא המטרה. למי שעדיין לא הבין, אין אהבה בין פוטין לאסד. הכל אינטרסים.
החודש מתוכננת ועידה בינלאומית חדשה בסוגיה הסורית בהשתתפות ארה"ב, רוסיה, ערב הסעודית, איראן, טורקיה ומצרים. הוועידה אמורה לטפל בתיאום המלחמה בדאעש. יש להניח כי הרוסים ידאגו להפוך את אסד לחלק ממלחמה בדאעש. הסיכוי לכך גדול. הרוסים יפציצו כמה שצריך כדי להגיע להסכמה. יש לזכור כי להבדיל מאובאמה, פוטין לא באמת צריך להתחשב בדעת הקהל בארצו וקבלת לגיטימציה מבית למעשיו. את פוטין מעניינות התוצאות, לא המוסר. אזרחים רבים נהרגים בינתיים בהפצצות הרוסיות בסוריה. זה פחות מעניין אותו. זה לא הדאיג אותו בצ'צ'ניה.
אובאמה, לעומתו, פוחד מהתערבות בסוריה כדי לא לפגוע באזרחים. אבל זה קרה לו באפגניסטן בסוף השבוע, שם פגעו מטוסים אמריקניים בבית חולים של הארגון רופאים ללא גבולות. בסוף השבוע ספגה וושינגטון גם ביקורת על חוסר מעש בסוריה וגם על הרג אזרחים באפגניסטן. לא נעים להיות אובאמה בימים אלה.
עורך השבועון "ל'אקספרס בפאריס" ניסה להסביר לקוראיו כיצד הפך פוטין בפרק זמן קצר למנהיג חזק כל כך. "פוטין חזק כי אובאמה חלש", אמר. עוד סיבה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו