"שוב חוזר הניגון", ונפתלי בנט ואורי אריאל ואביגדור ליברמן, שבאו בטענות פופוליסטיות כאילו מבצע צוק איתן היה רכרוכי מדי, מפיצים עתה את הסיסמה שידי צה"ל כבולות במלחמתו בגל הטרור החדש; ובמענה להתנהלותו של אבו מאזן ביהודה ובשומרון הם קוראים לפרק את הרשות הפלשתינית. אך לטיעוניהם אין שחר.
הרי בנימין נתניהו ומשה (בוגי) יעלון הנחיתו מכה עזה על חמאס בעזה בקיץ אשתקד, וגם עתה צה"ל והשב"כ והמשטרה נלחמים בהצלחה הן בטרור המאורגן, שרוב מבצעיו נתפסים מבעוד מועד ולעיתים נדירות רק לאחר מעשה, והן בטרור הבודדים מהסוג אשר התרחש אמש ברחוב הגיא בדרך לכותל המערבי, ואי אפשר לחזותו מראש.
אילו קיבלו יעלון וגדי איזנקוט את התביעות הפופוליסטיות של שרי הבית היהודי ומנהיג ישראל ביתנו, לא היו מגביהים כהוא זה את רמת ההצלחה הגבוהה שיש לכוחות הביטחון הלוחמים בטרור הפלשתיני, ולעומת זאת גורמים בזירה הבינ"ל לגול עצמי, נזק ניכר לישראל. האו"ם טרם דן בהקמת מדינה פלשתינית וברק אובאמה כבר מסרב להתחייב להטיל וטו על הצעה כזאת מכיוון שהוא כועס על נתניהו, ויד חזקה יותר של ישראל עלולה להוביל לצעדים קשים יותר שבסיומם מבצבץ חרם בינלאומי.
מה גם שיש התגברות של גל הטרור בשל ההסתה מהסוג של ד"ר ג'מאל זחאלקה על הר הבית, והיה הפיגוע הרצחני שביצעו קיצונים יהודים בכפר דומא שהלהיט בצורה מובנת את רוח הפלשתינים. ככלל, אפשר להבין אילו מנהיגי המרכז־שמאל האשימו את הממשלה כי בסרבה להגמיש את עמדתה במשא ומתן המשותק עם הפלשתינים היא מעודדת אותם למעשי טרור. אבל שבנט ואריאל וליברמן, השוללים כל מיתון כלפי הפלשתינים, יבואו בטענה אל נתניהו ויעלון דווקא בצומת המדיני שבו הם מגלים קשיחות? משהו כאן מנוגד להיגיון, אבל בסערת הרוחות אין מי שיעמוד על כך.
בארבעה ימים נכרו ארבעה קברים של יהודים שנרצחו בידי מחבלים פלשתינים, והדם רותח, והרוצח מנהד חלבי כתב בפייסבוק שלו כי האינתיפאדה השלישית יוצאת לדרך, אבל עדיין לא, כפי שאמר זאת יעלון: "הרחוב הפלשתיני טרם יצא לרחוב", והניסיון לייצב מחדש את המצב מחייב להעמיד את שרי הממשלה על מחויבותם למדיניות המתנהלת בשמם, ולא לחתור תחתיה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו