בעת כתיבת הדברים האלה, עומד מספרם הרשמי של ההרוגים באסון שנגרם עקב הצפיפות המטורפת של החאג' במכה על 717, אבל עד קריאתם - יעלה המספר. האיראנים מאשימים את השלטונות בסעודיה וטוענים שהמספר כפול, אבל אנחנו לא מאמינים להם, ולכן נדבוק בקביעות הדובר הסעודי. המתפללים הנותרים אינם מתלוננים, לפחות לא בפני מצלמות הטלוויזיה. השלטונות הסעודיים, הם אומרים, דווקא מתייחסים אלינו יפה מאוד, ונותנים לנו מים ופירות. ובאשר לקורבנות? הם סומכים על אלוהים. אין כאן שום סימטריה. אין הם מנסים להתווכח ולא להתלונן - מתו אנשים חפים מפשע שנגזר עליהם למות, ואין מה לעשות.
הם מתו בדרך לזריקת האבנים על השטן. זהו טקס שתחילתו בהר קזח, שם אוספים 70 אבנים, ושיאו למחרת, במנא, מקום שבו זורקים את האבנים הללו במהלך ארבעה ימים, לא פחות. זו סקילת השטן, והטקס הזה, כמו כל שאר טקסי החאג', היה קיים לפני מוחמד, ונותר אחריו. כמו שלנו נראה טקס ה"תשליך" שבו אנו הולכים למקור מים ומנערים את כיסינו כסמל לניעור חטאינו, או טקס הכפרות, שבו אנחנו מניפים מעל ראשנו תרנגול חף מפשע, ושוחטים אותו כדי שיישא את חטאינו, כך גם לעולי הרגל למכה נראה מאוד טבעי לזרוק אבנים על השטן במשך ימים אחדים. למרות שהרעיון המונותיאיסטי הוא התרחקות מן התפיסה האלילית שבה יש אל טוב ויש אל רע או שטן, התפיסה לא מחייבת את האלוהים האחד באחריות כוללת.
היה זה מכמיר לב להתבונן בגופות שנדרסו תחת רגלי ההמון, ואשר לבשו כבר תכריכים לבנים מראש, כמי שהכינו עצמם לרגע הנורא הזה; היה זה משונה לשמוע את דברי ההבל של עולי הרגל, דברים שנאמרו מתוך אמונה תמימה או מתוך פחד השלטון, והיה זה מעצבן להקשיב לדבריהם של דוברי השלטון, אשר הודיעו מראש כי יהיו תוצאות הבדיקה אשר יהיו - אין הם רואים מקום לשינוי בנהלים.
עולי רגל למכה הקיפו את האבן בתקופת הג'אהליה, זו שקדמה למוחמד, ואשר אופיינה בבורות, על פי המסורת המוסלמית, והמשיכו לעלות לרגל אל אותה אבן, גם כאשר הביא אליהם מוחמד את רעיון האל האחד. בשבוע שבו מתקיים החאג' הם נדרסים למוות, וזהו הקורבן הקבוע המוקרב לבלאגן השנתי, גם אם האירוע שהתרחש לפני כשבוע היה נדיר בהיקפו. מי שמאמין שהכל בידי שמיים, ושהרשות אינה נתונה, לא צריך לדאוג במיוחד: גם בשנה הבאה יידרסו המאמינים על ידי מאמינים אחדים, בדרך לזריקת האבנים על השטן או בהקפת הכעבה, וגם בשנה הבאה יספרו בני משפחותיהם לעיתונאים כי אין מה לעשות, כי זהו רצון האל, וכי יש לקבל זאת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו