העמקת המעורבות הרוסית במשבר הסורי בתקופה האחרונה בדמות בניית שדות תעופה, שיגור מטוסי קרב ותובלה, טנקים, חיילים וכוח אדם, טומן בחובו סכנות למוסקבה שעליה לקחת בחשבון. בהקשר זה מוסקבה למודת ניסיון מהעבר. בעיצומה של המלחמה הקרה ובתקופת מלחמת ההתשה בנינו לבין מצרים, מוסקבה נכנעה ללחציו של נשיא מצרים נאצר אשר תבע מעורבות ישירה יותר של רוסיה בהגנה על מצרים בכלל ושמי קהיר בפרט. הדבר העמיד את הצבא הסובייטי לראשונה בעימות ישיר עם צה״ל לרבות קרב אווירי בו ייצאה ידה של ישראל על העליונה. 45 שנים עברו והמזרח התיכון והשחקנים הפוליטיים באזור השתנו ועמם גם המציאות בשטח. יחד עם זאת, אי אפשר להתעלם מההקבלה בין אז להיום. אז כמו היום רוסיה נעתרת ללחצי מנהיג ערבי המבקש הגנה צבאית. אז כמו היום רוסיה נענית בחיוב ושולחת כוחות צבא. אז כמו היום המערב נתפס בהפתעה ואז כמו היום יש פוטנציאל להידרדרות ורוסיה עלולה לשקוע שוב בבוץ המזרח תיכוני.
אם למדנו משהוא מההיסטוריה הרוסית זה שמוסקבה לא תהסס להפעיל כוח כאשר בני הברית שלה נאבקים בסכנות קיומיות העלולות לפגוע בנכסים האסטרטגיים שלה. סוריה היא אחד מהנכסים האסטרטגיים האלה. אסד האבא ואסד הבן הם בני הברית הקרובים ביותר לרוסיה במזרח התיכון. רוב האליטה הסורית התחנכה בבתי ספר יוקרתיים ברוסיה. נישואי תערובת היו דבר שבשגרה ורבבות רוסים חיים בסוריה.
מוסקבה יודעת שדאעש ודומיהם יזנבו בחייליה וינסו לפגוע בהם. היא מעדיפה ללחום בהם על אדמת סוריה מאשר על אדמת רוסיה. אבל נראה שהשיקול הטקטי הרוסי הוא הרבה יותר רחב מאשר מעורבות צבאית גרידא. רוסיה הצליחה לשכנע יותר ויותר מדינות במערב, לרבות ארה״ב, כי הפתרון למשבר הסורי הוא רק פוליטי כי אין ולא תהיה הכרעה צבאית. ועוד הצליחה מוסקבה לשכנוע את המערב שאותו פתרון פוליטי מחייב את הישארותו של אסד בשלטון, לפחות זמנית, עד שיושג הפתרון ויתחילו ביישומו. השיקול הרוסי הוא שבהליך הפוליטי יש יותר סיכוי שהיא תשמור על האינטרסים שלה מאשר התפרקותה של סוריה או הפלת שלטונו של אסד. מוסקבה תרצה שהיחסים המועדפים ששררו בינה לבין סוריה עד עכשיו ימשיכו גם עם סוריה החדשה שתקום בעקבות הפתרון הפוליטי. ומה טוב יותר מאשר נוכחות צבאית בשטח המגלם את האינטרסים שלה בסוריה. מוקדם לקבוע אם רוסיה תצליח או שהפתרון כפי שהיא מגבשת יתפוס תאוצה. בינתיים המעורבות הצבאית חושפת את מוסקבה לסכנות שבסופו של דבר הם אשר יכריעו אם היא תיסוג בחזרה או תגלוש להרפתקה עקובה מדם כמו שהיה לה באפגניסטן.
הכותב כיהן כשגריר ישראל במצרים טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו