שיעור במחוייבות ותשוקה למשחק

1. כולם דיברו על נבחרת ספרד כפייבוריטית ברורה בגמר הזה, אבל הליטאים השתפרו בטורניר ממשחק למשחק ובאליפות כזו משוגעת אין מקום לבטל מראש את סיכויי האנדרדוג להפתיע. 

אבל, כמו מול צרפת, הספרדים באו מוכנים מאוד ברמה הטקטית והבליטו את החולשות של הליטאים. בהגנה הם ביצעו טופ־סייד (להכריח את המתקיף ללכת נגד כיוון החסימה) והשאירו את פאו גאסול בצבע מול כל פיק אנד רול, כי ליטא מודל 2015 היא מהפחות מוכשרות שמדינת הכדורסל הזו הצמיחה, בעיקר בקליעה. גאסול חסם שלוש פעמים חדירות ועוד מספר פעמים שינה את כיוון הזריקה, עד הליטאים הנרגשים נעצרו על שמונה נקודות ברבע הראשון. מצד שני, ההתמקדות של ההגנה הליטאית בגאסול איפשרה  ליוי ולפרננדס לרקוד על המגרש, ולמרות שלשות של סייבוטיס, אף פעם לא הרגשת שיש איום ממשי על הספרדים.

2. מאז ניקי גאליס ב־1987 לא ראינו דומיננטיות של שחקן עד הכתר כמו מה שפאו גאסול הראה לנו בשבועיים האחרונים. בלי סוללת הכוכבים שחסרה לספרדים, ניפק גאסול (יחד עם פיליפה רייס) שיעור מאלף. היה זה אחרי יותר מ־1,100 משחקי אן.בי.אי, תארים מכל הבא ליד, שהענק הספרדי לימד את כולם מחוייבות לנבחרת ותשוקה אדירה למשחק הכדורסל. 

בגיל 35, גיל בו רוב השחקנים מעדיפים להעביר קיץ במסאז'ים ובקלאב נופש, שיקם גאסול את הנבחרת הספרדית מהטראומה במונדובאסקט הביתי, ורק בשביל זה שווה להכניס אותו לחמישיית כל הזמנים בכדורסל האירופי.

3. האליפות שהסתיימה אתמול מהווה סוג של רנסנס לכדורסל האירופי. הענף שחוסה בצילו של האן.בי.איי, זכה לאליפות מרתקת, ובעיקר השתיק את מבקריו וכל מי שלעג על כמות הצופים - 27,500 צופים נכחו אמש בגמר בו לא שיחקה הנבחרת הביתית (והראו שלא רק באן.בי.איי אפשר להגיע למספרים האלה). 

אז שמישהו יחשוב מעכשיו, בלי לבזבז זמן מיותר, איך הופכים את סמי עופר לאצטדיון כדורסל, בדרך להצגת מועמדות לאירוח אליפות אירופה ב־2021.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו