אישור ההסכם עם איראן בארה"ב (אף ש־58 סנאטורים הצביעו בעד בלימת ההסכם, ואילו 42 סנאטורים הצביעו נגד) הוא אות קלון לאמריקה כמעצמה, אך בעיקר למפלגה הדמוקרטית, הפועלת בהשראת הנשיא אובאמה. לא מדובר בעיוורון - אלא באי רצון לראות. הממצאים מהשטח, הנוגעים לפעילותה ולכוונותיה של מדינת הטרור איראן - היו ועודם חשופים לעיני כל מי שהיתה בו מספיק יושרה אינטלקטואלית להבחין בכך.
דווקא מהיהודים האמריקנים - שלא כולם בחרו לעמוד לצד ישראל בסוגיה כה חשובה לעתידה של המדינה היהודית היחידה בעולם - היה מצופה שיידעו היטב מהן המשמעויות של האיומים להשמדת ישראל, ושיהיו מספיק נבונים כדי להבין שמדובר בהסכם רע, המעניק לאיראן אפשרות לשעוט לעבר גרעין צבאי, באישור ומתוך לגיטימציה בינלאומית. זהו הסכם ביניים רעוע שאינו פותר דבר, אלא רק דוחה את הבעיות כמה שנים קדימה - אלא שאז איראן כבר תתעצם ותתחזק ויהיה כמעט בלתי אפשרי להחזיר את התמיכה העולמית בסנקציות.
ההסכם הוא אולי עובדה מוגמרת, אך הניסיון לשווק את מאמצי ישראל כ"כישלון" להביא לבלימתו, ולהתנגד לו תוך כדי יצירת קמפיין ציבורי רחב היקף והפעלת מכבש לחצים, הוא ניסיון נואל, שטחי ודמגוגי. אכן נעשה ניסיון לבלום את ההסכם בטווח הקצר, אך האסטרטגיה הישראלית היתה ועודנה רחבה יותר. כפי שהאפשרויות הדיפלומטית והפוליטית אינן האפשרויות האחרונות לבלימת הגרעין האיראני, אלא רק חלק ממכלול האמצעים שבאמצעותם ישראל נאבקת בכוונותיה של איראן, כך גם ההצבעה בסנאט.
הקמפיין הציבורי הנרחב של ישראל ושל הקהילה היהודית (הפרו־ישראלית) נחל הצלחה לא מבוטלת, שלצידה יתרונות רבים. במרבית הסקרים רוב העם האמריקני הביע התנגדות להסכם הגרעין, ובהצבעה עצמה בסנאט הרוב הצביעו בעד בלימת ההסכם. אם ההסכם היה מגיע לקונגרס, התוצאה היתה דומה.
גם אם בסופו של דבר ההסכם אושר, מדובר בהצלחה הסברתית. זאת, בעיקר מכיוון שההצלחה הזו לא תישאר בגדר קמפיין ציבורי "נידף עם הרוח". ההצלחה הזו תאפשר לישראל לגיטימציה נרחבת לפעולה צבאית, אם זו תראה לנכון לפעול בדרך הזו. ההצלחה הזו תאפשר לישראל ללחוץ על הממשל האמריקני הבא כדי שיחזיר את הסנקציות על איראן ויבטל את ההסכם - בעיקר אם איראן "תמעד" וייחשפו, בדרך מסוימת, ניסיונותיה לרמות בהסכם.
בשורה התחתונה ישראל אמנם הפסידה בקרב, אבל לא במלחמה. נותרו אפשרויות מגוונות לבלימת תוכנית הגרעין של איראן, אף שלאחר אישור ההסכם הדרך נעשית קשה יותר. יתרה מזאת, נבואות הזעם של גורמי שמאל וגורמים אנטי-ישראליים אמריקניים, שלפיהן יחסי ישראל וארה"ב ייפגעו מהמהלך האחרון של ישראל לפתוח בקמפיין ציבורי ופוליטי אמריקני "מעל לראשו" של הנשיא אובאמה, התבדו.
הן ישראל והן ארה"ב הקפידו להצהיר כי היחסים בין המדינות הם יחסים אסטרטגיים של שתי בעלות ברית, וכי יש נקודות שעליהן שני הממשלים חלוקים, וזה לגיטימי. היחסים אף צפויים להשתפר משמעותית - בלי ועם קשר להסכם הגרעין - בעוד קצת יותר משנה, כשאובאמה יסיים את תפקידו ולבית הלבן ייכנס נשיא חדש.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו