1 להשאיר את הסמארטפונים בבית. לכל הבעיות של מערכת החינוך נוספה אחת משמעותית: הטלפונים החכמים. רוב ילדי ישראל מחזיקים במכשירים המזיקים ומקיימים בו את מצוות "בשבתך, בביתך ובלכתך בדרך". בדרך לבית הספר, בשיעורים, בהפסקות ובחזרה הביתה, הטלפון החכם הוא כל עולמם. מעבר לסיכון הנורא של התעסקות בנייד בהליכה ובחזרה, במקום לנצל את ההפסקות כמו בימים ההם למשחקי כדור, לריצה ולהתאווררות, כולם מוציאים את הנייד לבדוק הודעות ומה התחדש ברשתות החברתיות. אמנם במקומות מסוימים דוגמת גני תקווה ובבתי ספר נוספים אסור להביא טלפונים, אייפדים ושאר מסכים לבית הספר או להשתמש בהם בהפסקות, אבל זו צריכה להיות הוראה גורפת של משרד החינוך.
2 ארבעה-חמישה שיעורי חינוך גופני בשבוע. אחת הנגזרות מכך שהספורט הלאומי הפך להיות "תן לאצבעות ללכת במקומך" וילדים הפכו להיות שבויים של מסכים מייד בהגיעם הביתה היא הנתון המדאיג הבא: אחד מכל ארבעה ילדים בארץ עלול להיות בעל משקל עודף שמביא איתו מחלות מסוכנות, כגון סוכרת נעורים, כולסטרול גבוה ושאר מרעין בישין. במקרה הטוב זוכים ילדי ישראל לשעתיים חינוך גופני שבועיות. הסטטיסטיקה מגלה נתונים עגומים: במהלך שיעור כזה התלמיד פעיל 17 דקות בממוצע, מתוכן רק 5-3 דקות הוא רץ. כשאנחנו היינו ילדים היינו פעילים בהפסקות ובארבע אחר הצהריים לא היה מגרש או סל פנויים. היום אם אין לילד חוג הוא מתבצר ליד מחשב, טלפון חכם, טלוויזיה או טאבלט. בעולם המערבי הבינו זאת וכבר לפני 20 שנה עברו לשלוש עד חמש שעות ספורט שבועיות. באוסטרליה גם מפקחים על תזונת הילד ואין מכונות שתייה בבתי הספר. דרושה כאן מהפכה כי חינוך גופני זה נושא בריאותי והמעבר בין חוסר תרבות ספורטיבית לדרישות הקפדניות בצה"ל הוא חסר פרופורציה.
3 מתן דגש לגיל הרך. מגיע יישר כוח לשר החינוך על הורדת מספר התלמידים בכיתה א' והוספת סייעת נוספת לגילי 3. אבל המהפכה צריכה להימשך. יש להוריד גם בגנים את מספר הילדים ל־25 כדי לתת תשומת לב לכל ילד.
4 הורדת עומס הבגרויות מהתלמידים וצמצום מספר הבגרויות. אנחנו הופכים את הנערים למכונות דקלום ושינון במקום ללמוד דברים. התלמידים צריכים ללמוד יותר מקצועות רלוונטיים לחיים מאשר עוד סיפור של צ'כוב. לכל תלמיד יש או יהיה חשבון בנק. מישהו מלמד אותו מושגי יסוד בעולם הבנקאות והכלכלה?
5 מושג אחד ביום. יום אחד שאלו תלמיד בתל אביב אם הוא יודע על שם מי נקרא רחוב יהודה לוי בעיר. התלמיד ענה: "בוודאי, זה על שמו של שחקן הטלוויזיה". לך תסביר לו שמדובר במשורר והוגה דעות שכתב את הספר "הכוזרי". ילדים היום הם אשפי מחשבים ומכשירים חכמים, אבל במשאל מקרי מתוך מאה ילדים חמישה יענו לכם במקרה הטוב על שום מה ומתי פרצה מלחמת סיני. אז בכל בוקר כל תלמיד ילמד על מושג יומי, אפשר גם על מושג בחדשות, ומדי שבוע ייבחנו עליו, כדי שכמות הבורות לא תדהים אותנו מחדש בכל מיני תוכניות ריאליטי מגוחכות.בהצלחה לכולם!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו