גל הירש קיבל לפני שבוע מתנה ממתנגדיו: מרד צבועים, קרי מרד המפכ"לים ההזוי, קרי מרד הניצבים הבעייתיים בדימוס, ובהם מפקד מחוז תל אביב לשעבר, יגאל מרקוס, הזכור לנו מהלוויה של איש הפשע המאורגן המנוח, מרדכי (מנטש) צרפתי. מפקד המחוז בא לבוש מדים להיפרד מחברו הצדיק.
אילו הייתי פרנואיד הייתי חושד שהירש הוא שארגן ויזם את המרד נגד עצמו. שהוא אפילו שילם למשתתפים בו. שהרי הם עשו לו את העבודה, הם רצו לקלל ונמצאו מברכים, הם גרמו לציבור לשאת אותו על כפיים.
אבל אז עשה הירש את טעות חייו: הוא התחיל להתנפל, באמצעות חבריו, על צמרת המשטרה. הוא ירה חיצים לעבר מי שאמורים להיות פקודיו. הוא סימן את ראשו של ראש אגף החקירות והמודיעין, מני יצחקי, כאויב וכמטרה - ללא סיבה. יצחקי לא יזם את החקירה או הבדיקה נגדו.
אין שגיאה גסה מזו. אין טעות גדולה מהמהלך הזה. זו טעות גורלית בעיניי ועל הטעות הזאת, אפילו יימצא שאין ממש בחשדות נגדו, הוא עלול לשלם ביוקר.
הניסיון של פרקליטו לחזור בו מההתקפה על המשטרה, עושה רושם, לא יועיל לו. את הנזק של אובדן העשתונות הזה קשה יהיה לתקן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו