ריב המזגן: סליחה שצדקנו

גברים יקרים, סוף סוף אפשר להודות בזה - המין הנשי ניצח. אחרי מאבק עיקש ומתמשך בין המינים על הטמפרטורה המשרדית, הוכח מדעית(!) שאנחנו צודקות ושאתם טועים. אחרי שנים שבהן סחבנו איתנו לעבודה עליונית, טרנינג או פונצ'ו מצמר אלפקות מגרד רק כדי למגן את עצמנו מהקיפאון המשרדי, האמת הקרה סוף סוף יצאה לאור.

מחקר אמריקני שפורסם השבוע חשף כי השיטה שעל פיה נקבעת הטמפרטורה בבנייני משרדים נעשית בהתאם לצרכיו של הגבר הממוצע. סקסיסטית, בקיצור. בזמן שגבר בן 40 ייהנה מטמפרטורה של 20 מעלות באמצע יולי, האישה הממוצעת תיאלץ להצטייד בכרבולית ובגזייה ניידת אם היא תרצה לשרוד את היום עד סופו בלי לחטוף דלקת ריאות שתשבית אותה עד סוף אוגוסט. 

שנים של מאבקים בין המינים על כפתור המזגן (שהתחילו אי שם בבית הספר היסודי, המשיכו בתיכון ומלווים אותנו עד היום) הגיעו לסיומן, וכולי תקווה כי אתם, גברים יקרים, תבינו שאנחנו צדקנו ואתם טעיתם - אכן קר כאן יותר מדי. לא רק במשרד, אגב, גם בקניון, באולם האירועים ובחדר השינה יש לכם נטייה לשים את המזגן על מצב "דוב קוטב". עשו טובה לנו ולסביבה, ותספגו 24 מעלות בשקט.

בימים שבהם הגבר כבר מזמן לא מציע לך את המעיל שלו, ייטב לו יפנימו הזכרים כי הגיעה העת להתחשב. אני זוכרת את הוויכוחים שניטשו סביב סוגיית המזגן בתיכון ובשיעורים באוניברסיטה. הגברים היו מתלוננים על החום, הנשים היו מתלוננות על הקור, ובמקום להקשיב בשיעור היינו מתעסקים במי עומד למות ראשון. הנשים היו מסבירות שאפשר לחלות מקור, הגברים היו מסבירים שחיידקים מתים במזג אוויר קר וכי הם לא יכולים להתפשט, אבל אנחנו הנשים כן יכולות להתעטף באיזה צעיף, שאל או גלבייה חגיגית. אחרי שעה של קרבות מרים הגברים היו מתחילים לנופף בדגל הזיעה, הנשים בדגל השפעת, וכך היה נמשך משחק הלהדליק־לכבות־להדליק־לכבות עד סוף היום.

הטמפרטורות השערורייתיות של השבוע האחרון הביאו את כולנו לדבר על מזג האוויר, כל הזמן, כל היום. משפטים דוגמת "איזה חום בחוץ", "נמסתי" ו"ממתי ארטיק מִשמש מסכן עולה עשרה שקלים?!" הפכו להיות בשימוש כמעט יומיומי. הימים הלוהטים הביאו איתם נקיטת אמצעים מיוחדים, ואין מצב שהייתי יוצאת מהרכב בלי לפתוח את מגן השמש על השמשה או לעזוב את הבית לפני שבדקתי שתבניות הקרח במקרר מלאות ומוכנות לשימוש. 

ממש השבוע רכשתי מאוורר רצפה חדיש לביתי וסיפרתי על כך בהתרגשות לחבריי למשרד. אחד הכתבים של העיתון סיפר לי שהוא ישן עם מזגן דלוק ושני מאווררים בחדר השינה, אחד מכל צד. סך הכל שישה מאווררים בכל הבית, משל היה כוכב עולה בפרסומת למרכך שיער. "אני לא ישנה עם מזגן", מייד הצהרתי. 

מודה, משהו באוויר המקפיא המזויף הזה מעורר בי חשד שאקום עם גב תפוס, סינוסיטיס ונמק בבוהן שתנשור מעצמה. "אז כדאי שתתחילי לישון עם מזגן", הפטיר בי, "אחרת מי יתחתן איתך?"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו