זה לא באמת משנה אם מאמן הנבחרת אלי גוטמן ילך כבר עכשיו או יעזוב רק בחודש נובמבר.
לגוטמן אף פעם לא היה סטייל יוצא דופן. נכון, המחשבה שלישראל יש עוד סיכוי להגיע לפלייאוף גורמת לכל העסק הזה פשוט להיראות רע, אבל אפשר גם להבין את גוטמן עצמו: משרת מאמן נבחרת היא בית קברות למאמנים שרוצים לעבוד כל יום.
זה חשוב לרזומה וגם עושה נעים לחשבון הבנק, אבל זו לא באמת עבודה לאנשים צעירים או לכאלה שבאמת אוהבים לאמן כדורגל. וגוטמן, לפני הכל, ממש סובל לפני כל משחק גדול בקריירה שלו. שימו לב גם לתגובות לאחר הגרלת הנבחרת למוקדמות מונדיאל 2018; כולם מבינים שאין לנו סיכוי ושהמטרה היא לא לרדת דרג, ואף אחד לא מפנטז על הבלתי אפשרי.
סביר להניח שאם גוטמן היה פותח הטלוויזיה בשבת ומאמין לדני נוימן שבאמת קיבלנו את בוסניה, הוא לא היה ממהר לפזר רמזים עבים על עזיבתו בסיום הקמפיין. סביר להניח גם שעופר עיני לא היה ממהר להיפטר מגוטמן לנוכח הכישלון והיכולת העלובה של הנבחרת בשתי הקדנציות של המאמן מחיפה.
אבל גוטמן סימן את המטרה, באומרו שהוא רוצה לאמן ב"קבוצה". הוא הרי יודע שכל המשרות תפוסות, אז אולי הוא מחכה לעריפת ראשו של הסרבי שרק התחיל את דרכו במכבי ת"א, אבל כבר הספיק להפסיד באירופה כשברקע מעמדו של יורדי קרויף מתערער. ליוקאנוביץ' אין פה חברים ועברית הוא לא יודע. הרי על פאקו חצי מהפרשנים ובעלי האינטרסים אמרו שהוא לא מאמן, והאיש הביא טראבל עם אחת הקבוצות המשעממות בהיסטוריה שלנו.
אני לא יודע אם מישהו יתרגם את הטקסט הזה למאמן הסרבי, אבל שיידע שהמאמן הלאומי לא אוהב לשבת הרבה בבית, ובכלל אימון נבחרת משעמם אותו. ועוד טיפ חשוב: אין שום אתיקה בקרבות מאמני כדורגל וכדורסל במדינת ישראל. גור לך.
גם ברק בכר יכול להתחמם במקרה והעסק בדרום לא ימריא. הוא גם יכול לענות על השאלה שמיד תישאל. ומה עם רוני לוי? הקרקע בטוחה שם?
מי יחליף את גוטמן? השאלה, כמו נבחרת ישראל בכדורגל, היא הדבר הכי לא רלוונטי בספורט הישראלי בואכה שנת 2016. הנבחרת היא מוצר ארכאי שמיועד לפטריוטים ולכאלה שמדירים את רגליהם ממגרשי הכדורגל מדי שבת. יש מעט מאוד אוהדי כדורגל אמיתיים של קבוצות שרודפים אחרי הנבחרת והרבה יותר שטסים לברצלונה או ללונדון.
הקדנציה של גוטמן היתה קבורת החמור של המותג לשעבר הזה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו