על מה נסובה המחלוקת המהותית בשאלת הריסת הבתים בבית אל? על השאלה אם בית אל היא במדינת ישראל. אין זו מחלוקת בין מי שתומכים בבנייה למי שתומכים בהריסה, כפי שמציג את הדברים הימין הקיצוני. כי מי שרוצה, באמת ובתמים, לראות את בית אל כחלק ממדינת ישראל, צריך לשאוף לכך שחוקיה יחולו על המקום, שכיבוד החוק ומערכת המשפט יכובדו שם ושהשוטרים הנכנסים לבצע את מלאכתם שם לא יותקפו באלימות כאילו היו אויב שפלש לתחומם.
אף שבדרך כלל איני חסיד של פרסונליזציה למחלוקות הפוליטיות, במקרה הזה בולטים שני אישים העומדים משני צידי המתרס. מצד אחד נפתלי בנט ומצד שני משה בוגי יעלון. שניהם תומכים בכל ליבם בהתיישבות בבית אל, אבל כל אחד מהם מייצג מהות ותרבות אחרות לגמרי. יעלון מייצג את הממלכתיות, את האחריות הלאומית, את הדמוקרטיה ושלטון החוק, את המהפכה הציונית שהפכה את העם היהודי מפזורת קהילות בגולה לאומה ריבונית. נפתלי בנט מייצג את האנרכיה, את הפלגנות, את התפוררות הריבונות הלאומית לשבטיות, את "בימים האלה אין מלך בישראל, איש הישר בעיניו יעשה". יעלון מייצג את "מוראה של מלכות", בנט מייצג את "איש את אחיו חיים בלעו".
תמיכתם של שרים בממשלה, מן הליכוד ומן הבית היהודי, ובראשם נפתלי בנט, בהפרת חוק, במפרי חוק, במי שתקפו באלימות את השוטרים, היא התנהגות אנטי ממלכתית שאינה מתאימה למדינת חוק דמוקרטית מסודרת. יש לחזק את ידיו של שר הביטחון יעלון, הנוהג באחריות ממלכתית, מגן על הדמוקרטיה ואינו נרתע מהאיומים.
באופן אישי אני מתנגד והתנגדתי תמיד לאקטיביזם השיפוטי, כלומר להתערבות של בית המשפט בנושאים פוליטיים שבתחום סמכותן של הרשויות הפוליטיות, הכנסת והממשלה. מדיניות ההתיישבות היא סוגיה פוליטית מובהקת, ולבית המשפט אין אמירה בנוגע לה. יש לציין שבית המשפט העליון, לאורך כל השנים, כולל בתקופות האקטיביסטיות ביותר של נשיאות ברק, הקפיד לכבד את הסמכות של המוסדות הנבחרים בנושא התיישבות, ודחה את הניסיונות הרבים לכפות עמדה פוליטית המתנגדת להתיישבות, באמצעות בית המשפט.
כל הניסיונות לגרור את בית המשפט לשלילת חוקיות ההתיישבות ביו"ש נדחו, ולא בכדי חיים שם היום 400,000 ישראלים. עם זאת, בית המשפט התערב, ובצדק, במקרים נקודתיים ונדירים, של התיישבות על קרקע פרטית של פלשתינים ושל בנייה בלתי חוקית. הסוגיות הללו אינן פוליטיות, אלא סוגיות משפטיות מובהקות, וחובתה של הרשות המבצעת לציית להחלטות בית המשפט. מרגע שפסק בית המשפט את הכרעתו הסופית - חובה הן על הרשויות והן על האזרחים לציית לפסיקתו, גם אם הם משוכנעים שהיא שגויה. יש מקום לביקורת על החלטות בתי המשפט, הרי גם השופטים הם בני אדם ועלולים לטעות. אולם את פסיקות בית המשפט יש לכבד, אם איננו רוצים להידרדר לאנרכיה.
מועצת בית אל, איילת שקד, ציפי חוטובלי ואחרים הוציאו הודעות לתקשורת, בתגובה לפסיקת בג"ץ המורה להרוס את הבתים הבלתי חוקיים בבית אל, ובהן הבטיחו שהבנייה בבית אל תימשך. זה בסדר גמור, ובלבד שהבנייה תיעשה על פי חוק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו