לבנות ביהודה ובשומרון או לחדול? להגביל את הבנייה לגושי ההתיישבות? ולנהוג בהגבלת הבנייה כבהוראת שעה בלבד? התשובות לשאלות אלה מובילות היישר לדיון על מעמדה הבינלאומי של ישראל בעידן החרם הכלכלי שהוכרז עליה.
ראשי הבית היהודי מטיחים בבנימין נתניהו שבפועל חדל מהבנייה. בעיניי, אם טיעונם נכון כי אז המהלך נכון, ובלבד שנתניהו לא יחשוש מהם וייתן לו פרסום כדי לחזק את מעמדה של ישראל בעולם. זו מחלוקת מרכזית, אבל אין לה דבר עם האירועים הדרמטיים בבית אל.
מפני שביישוב שבו ראה יעקב אבינו בחלומו סולם המגיע עד לשמיים, נחצו שני קווים: אנשי "יש דין" הוכיחו לבג"ץ כי הופקעה קרקע פרטית של עבד אל־רחמן קאסם, וזה מנוגד לקו הרשמי שמיישבים יהודים רק על קרקעות מדינה אשר כמותן יש בשפע; והביקורת על פסיקת נשיאת העליון מרים נאור ועמיתיה אסתר חיות וסלים ג'ובראן חרגה ללשון אסורה. יריב לוין תיאר את בג"ץ כ"כתם מוסרי" וח"כ מוטי יוגב קרא לאלימות נגד העליון בדימוי שנועד לעקור את שלטון החוק מהארץ. אביר שלטון החוק מנחם בגין מתהפך בקברו.
לנגד עיניהם דיבידנד פוליטי בלבד. זאב אלקין הרחיק לכת בהציגו את עמיתו משה (בוגי) יעלון כמי שלא היה צריך לפעול כפי שנהג. ההפך נכון, הפינוי עבר בשלום ובזמן קצר יחסית דווקא מפני ששר הביטחון והרמטכ"ל גדי איזנקוט הרשו לאלוף רוני נומה להשתלט מבעוד ליל על המבנה האסור וחסכו תמונות זוועה מהסוג שנראו בעמונה, ובעיקר הקפידו על שמירת החוק.
מנגד, תמוה ששרי הליכוד והבית היהודי נתנו יד למדיניות של "כל דאלים גבר"; ותמוה ששרים המבקרים את מערכת הביטחון מסייעים להפנות את שימת הלב הבינלאומית למחלוקת על הלגיטימיות של עצם הבנייה על פי צו תפיסה צבאי.
בנסיבות אלה עדיף היה שנתניהו לא יחליט עתה לבנות 300 יחידות דיור חדשות. העיתוי מתפרש כפיצוי למתנגדים הסוערים על החלטת בג"ץ. יש מקום לבנות, אבל לא כפיצוי. לעומת זאת, יש מקום להעניק לאלקין ולבנט וללוין וליוגב סמינר בסיסי על מהות הדמוקרטיה.
האירוע היה מצער. אי אפשר לומר עליו "סוף טוב - הכל טוב". אבל סוף טוב - זה גם טוב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו