כמעט בכל הסכם אפשר למצוא ניסוחים מחייבים, שאמורים להכריח כל אחד מהצדדים למלא את חלקו על פי תנאים שסוכמו מראש. הסכם הגרעין עם איראן חריג במובן הזה, וההתחייבויות המגולמות בו מוגדרות כ"צעדים וולונטריים" בלבד. לא זו בלבד שההסכם אינו מונע מאיראן לפתח נשק גרעיני ולהפסיק את תמיכתה בטרור כלפי אמריקנים, יהודים ואחרים, הוא גם מסיר מעליה את עול הסנקציות ומאפשר לה לגרוף רווחים אדירים באמצעות קשרי המסחר שתפתח (על פי כמה הערכות, שווי עסקים אלו יגיע לכ־700 מיליארד דולר). כתוצאה מהרווחים תוכל איראן להגביר באופן ניכר את המימון של ארגוני הטרור בעולם. אך מה שמפחיד יותר מכל הוא שההסכם מנוסח כך שאיראן לא תיאלץ להישמע לסעיפיו באופן מחייב, ולא יהיה אפשר לאכוף את ההתחייבויות שנטלה על עצמה.
כבר בהקדמה להסכם מצוין כי סעיפיו מוגדרים כ"צעדים וולונטריים". בסוף החלק הקרוי "מבוא וסעיפים כלליים" מוצגים החלקים המתייחסים לתוכנית הגרעין. הנה אחד הניסוחים: "איראן והמעצמות ינקטו צעדים וולונטריים אלו במסגרת הזמן המפורטת בתוכנית זו ובנספחיה". המונח "צעדים וולונטריים" מופיע גם בסעיפים המרכזיים שבהם מתוארים אמצעי הבקרה, שיופעלו במתקנים הגרעיניים.
בחלק C בהסכם, הקרוי "שקיפות וצעדים בוני אמון", כתוב בפסקה 15: "איראן תאפשר לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית לפקח על יישום הצעדים הוולונטריים לאורך התקופה שבה הם יחולו". גם ב"מבוא להסכם וסעיפים כלליים" בפסקה 10 מצוין כי "סבא"א תתבקש לפקח ולאמת את הצעדים הוולונטריים כפי שמפורט בהסכם", ובחלק שדן בכור המים הכבדים באראק נאמר בפסקה 11 ש"איראן מתכוונת להוציא מתחומה את כל הדלק המשומש בכל כורי הגרעין שלה כיום ובעתיד". בחלק אחר של ההסכם מצוין כי "איראן תעמוד, באופן וולונטרי, בהתחייבויות שלה כפי שהן מופיעות בתוכנית שהיא תגיש ובה יפורטו תוכנית ההעשרה שלה ותוכנית המחקר והפיתוח בתחום זה".
התוכנית גם תוחמת את המטרה של "הצעדים" המפורטים בהסכם. כך, ב"מבוא וסעיפים כלליים", כתוב כי "כל הסעיפים והצעדים הכלולים בתוכנית זו תקפים רק למטרת יישום ההסכם המשותף בין המעצמות לאיראן". כלומר, למדינות שאינן צד בהסכם (כל המדינות חוץ מארה"ב, רוסיה, סין, צרפת, אנגליה וגרמניה) לא תהיה כל זכות לדרוש מאיראן להישמע לסעיפי ההסכם. כמו כן, המשפט "רק למטרת יישום ההסכם" מלמד כי גם המדינות שהן צד בהסכם יהיו מוגבלות ביותר ביכולתן לאכוף את חובותיה של איראן.
בהתחשב בכך שאיראן הפרה לא פעם ולא פעמיים הסכמים בינלאומיים מחייבים בתחום בקרת הנשק ותפוצתו, נוסף על התחייבויות אחרות, אפשר לומר בביטחון מלא כי היא תנסה להתחמק מיישום "הצעדים הוולונטריים" בתוכנית הכוללת. עלינו לשאול את עצמנו: האם "הצעדים הוולונטריים" בהסכם מעניקים למערב אמצעים משפטיים חדשים מול איראן? יש לזכור כי איראן כבר היום חתומה על הסכמים שונים המחייבים אותה להישמע להגבלות של סבא"א בתחום החומר הבקיע, שנועדו לוודא שאינה חורגת מהשימוש המותר בטכנולוגיה גרעינית. הסכמים אלו, לרבות האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT), אוסרים עליה להשיג או לפתח נשק גרעיני. לפיכך ההסכם לא מטיל על איראן כל חבות משפטית נוספת, ומצד אחר מאפשר לה לגרוף רווחים אדירים בשווקים הבינלאומיים.
כפי שאמר לאחרונה בשימוע בקונגרס הסנאטור בוב מננדז, ההסכם יקשה על המערב, בטווח הארוך, לחייב את איראן למלא את חובותיה תחת ה־NPT. על פי מננדז, "בגלל ההסכם יהיה קשה הרבה יותר להוכיח כי תוכנית הגרעין האיראנית (כולל הצנטריפוגות המתקדמות שלה ושאר מרכיבי תוכנית ההעשרה שלה) אינה מיועדת לצורכי שלום". ההסכם, לפיכך, רק גורע ממחויבויותיה הקיימות של איראן.
הכותבים הם נשיא ארגון ציוני אמריקה ומנהלת הפרויקטים המיוחדים בארגוןטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו