ההתפרעויות אתמול במתחם הר הבית - שבמהלכן התבצרו עשרות מוסלמים קיצוניים רעולי פנים במסגד אל־אקצא, יידו אבנים, קרשים וזיקוקים ואף הכינו בקבוקי תבערה - הן רק האחרונות בסידרה אלימה, נמשכת וקבועה, שכוחות המשטרה נאלצים להתמודד איתן באופן כמעט יומיומי.
המצב במתחם הר הבית, נכון להיום, משקף איבוד שליטה והיעדר ריבונות מצד מדינת ישראל. דגלי חמאס מונפים בגאון באין מפריע; התגרויות, התנכלויות והצקות מופנות נגד יהודים, משל חזרו לגלות, ובמקומם "בעלי בית" שברצותם שורר שקט וברצותם יש מהומות.
מציאות זו היא פרי מדיניות ההכלה שנוקטת ישראל, במקום יוזמה נחרצת. הפחד מפני התלקחות הוא שמוביל את המדיניות ולא ההתלקחות עצמה שקיימת כבר בשטח. אף התגובה עצמה, שמאשרת הממשלה, אינה מידתית וקשה להבחין במדיניות ברורה באשר לטיפול במתפרעים, מלבד הדיפתם, עד לפריצת ההתפרעויות מחדש. לכך מתווספת העובדה כי ישראל מבצעת מדיניות בלתי נתפסת של מגבלות נגד יהודים בהר, בין שמדובר באיסור מלמולי תפילות, קיום פולחן ואיסור הכנסת דגלים - כל זאת בעוד המוסלמים מורשים לעשות כל פעילות חוקית העולה בראשם, ובצדק.
בבסיס הרציונל שמאחורי מדיניות ישראל עומדת העובדה כי נושא הר הבית הוא רגיש ומורכב מאין כמוהו, בעיקר עבור משטר המלוכה בירדן. התלהטות הרוחות יכולה להביא בנקל להתלקחות בקרב ההמונים בירדן, שישטפו את הרחובות ויביאו לגל של מחאות העלולות להפיל את המלוכה ההאשמית בירדן, העומדת על כרעי תרנגולת. אין זה משנה ידו של מי היתה הראשונה בביצוע הפרובוקציה - מספיקה הפרובוקציה לבדה כדי לחולל טלטלה אזורית שאחריתה מי ישורנה.
ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה מצב גיאו־פוליטי סבוך כזה, בייחוד על רקע התפוררות מדינות הלאום מסביבה וכיבושי שטחים נרחבים על ידי שחקנים לא מדינתיים. כיום, ירדן למעשה מהווה את הבלם היחיד בין ישראל ובין שיטפון ההרס והדמים המתחולל ממזרח לה, ושיתוף הפעולה הביטחוני והמודיעיני בינה לבין ישראל הוא יקר מפז.
עם זאת, ישראל עדיין יכולה לתמרן בין האינטרס המדיני והאסטרטגי שלה לבין כיבוד זכויותיהם של אזרחיה היהודים. אפשר להודיע מראש למשטר הירדני על יוזמות מבצעיות נגד הטרוריסטים ולהרגיע מפני איום של כיבוש אל־אקצא. או להסביר לירדנים כי כפי שהמוסלמים מתפללים במתחם בחופשיות כך מגיע גם ליהודים, ואין בכך שום סכנה ואיום.
מדיניות ההכלה כלפי הפורעים היא הרסנית ומזיקה לכל הצדדים המעורבים ואינה יכולה להימשך. אם ישראל תבחר שלא להסדיר את המצב הקיים, היא עתידה לפגוש בהתלקחות המאיימת מכיוון לא צפוי.
