יצחק (בוז'י) הרצוג אמר השבוע שההתנתקות היתה טעות ביטחונית, מה שלא אומר שהוא נגד חזרה על אותה הטעות, הפעם ביהודה ובשומרון. ומכיוון שאפילו גיבור הסרט "הרצוג" מבין שזו היתה טעות, ובכל זאת עומד בראש תנועה שמבקשת לחזור על אותה טעות, לא צריך לפסול את האפשרות שיותר מגעגועים לראות בולדוזרים מחריבים יישובים פורחים, יש ערגה אל תופעות אחרות מלפני עשור, שבשבילן שווה לשלם את המחיר של פינוי שטחים, שלטון חמאס, והפיכתם של יישובים פורחים לבסיסים שמהם משגרים עלינו טילים ופצמ"רים.
כי כאשר מביטים לאחור אל עבר הימים ההם, יש אירועים שהם כמעט בלתי נתפסים בשלטון דמוקרטי. אוטובוסים נשכרו ויצאו להפגנה חוקית לגמרי. שוטרים בניידות עקבו אחרי האוטובוסים, עצרו אותם באמצע הדרך, בכביש בין־עירוני הרחק ממקום יישוב, והורידו שם את המוני הנוסעים. אחת מהנוסעים עמדה (ועדיין עומדת) בראש עיר גדולה בישראל. היא נבחרת ציבור. והיו גם חברי כנסת, מה שלא הפריע לשוטרים להוריד את נבחרי הציבור מהאוטובוס. בלי סיבה, רק כי הם לא תמכו בצפצוף על שלטון החוק.
כל רשויות החוק ראו ושתקו. למסתננים מאריתריאה שנכנסים לישראל שלא כחוק דואגות רשויות החוק יותר מאשר לאותם אזרחים ישראלים. היו אלה תומכי ימין, שחלקם גם חובשי כיפות, אז עם כל הכבוד - הנימוק הזה הוא לא המצאה שלי: דיבורים כאלה נשמעו מפי הממונים על שלטון החוק כאשר נשאלו על כך בזמן אמת. "הם תומכי ימין", היתה התשובה. כלומר, הם מסוכנים ולכן מוצדק לעצור אותם בלי סיבה.
ליד מחסום כיסופים השוטרים הורו לנערות שהגיעו כדי למחות להתרכז בפינה מסוימת ואז עצרו אותן בגלל שהן אכן ניצבו באותו מקום. הנערות העצורות נלקחו לכלא באר שבע ושוחררו משם בשעה 2 אחר חצות, בלי שהואשמו בדבר, כי לא היה במה להאשים אותן. שיסתדרו. ואני יודע איך זה בוצע כי הייתי שם באותו לילה אחר חצות בכניסה לכלא באר שבע, שנמצא כמה קילומטרים מדרום לעיר, במדבר, מחפש את הילדה הפרטית שלי, שהיא וחברותיה קיבלו שיעור מהמדינה שהן אוהבות באיך עובדת דיקטטורה: מעצר ללא סיבה, שממנו משתחררים באמצע המדבר, כמה קילומטרים מדרום לבאר שבע ב־2 אחר חצות.
רק אחר כך גיליתי שהמשטרה עצמה הגדירה את האזור שבו שיחררה את הילדות, כמה קילומטרים מדרום לבאר שבע, ככזה שנתון בלילות לשליטת כנופיות עבריינים בני מיעוטים, כולל עברייני מין. אבל הרי ילדות צריכות לדעת להסתדר במדבר בלילה בין כנופיות עבריינים. והכל, כולל השחרור בלילה באזור שנתון לשליטת עבריינים, נעשה עם כל האישורים המשפטיים. הכל היה כחוק. נראה לי שיש מי שמתגעגע לזה.
כן, איפה הם הימים שבהם כל המערכת המשפטית וכל לוחמי זכויות האדם ראו את ההתנהלות הדיקטטורית הזו, את המעקב אחרי אוטובוסים של מפגינים ואת מעצרם של נבחרי ציבור בלי סיבה - ראו ושתקו. בעצם לא רק ראו ולא רק שתקו, אלא היו אלה שנתנו לתועבה הזו את החותמת המשפטית.
לכן כאשר רואים את המחנה שמנסה לחזור על ההתנתקות, מבינים שצריך להיות מנותק מהמציאות כדי להאמין שאחרי ההצלחה בעזה, בפעם הבאה זה מה שיביא את השלום.
עם זאת, עולה החשד שהם לא עד כדי כך אווילים (ואולי דווקא כן), והם מבינים שעל בסיס ההצלחה הגדולה של גירוש האנשים הטובים של גוש קטיף, שום שלום לא ייצא מפינוי יישובים. אבל הגעגועים לימי הדיקטטורה, כאשר היה אסור לחשוב אחרת, הגעגועים לימים שבהם סתימת הפיות הצליחה, הגעגועים למשטרה שעוצרת אוטובוסים עם תומכי ימין בדרך להפגנה, עוצרת ילדות וזורקת אותן לכלא באמצע המדבר הרחק ממקום יישוב, הגעגועים להיות דיקטטורה - הם כמעט בלתי נשלטים. כי הם הרי יודעים שאם יפנו יישובים ביהודה ובשומרון, ישגרו משם טילים, אבל התמורה שווה - דיקטטורה שאוסרת לחשוב אחרת מהמחנה הכאילו־נאור. בשביל זה שווה לחטוף טילים.
אין טרור איסלאמי
מתקפת הטרור על החיילים האמריקנים בטנסי לא שינתה את המדיניות הנוכחית של הבית הלבן להימנע מלהגדיר את גל הטרור הנוכחי כמוסלמי.
אחרי הכל, המציאות נראית הרבה יותר קלה לטיפול אם מדובר על טרור "סתם". בטרור המוסלמי קשה יותר לטפל וההיערכות מולו עלולה להעליב כמה מידידותיה החדשות של ארה"ב, דוגמת איראן, ואנשים אלה עלולים להגיב בצורה לא נעימה על פגיעה ברגשותיהם. בפצצות ובירי, למשל.
הטרוריסטים המוסלמים התגלו בשנים האחרונות כאנשים רגישים למדי. באחת הפעמים האחרונות הם נעלבו כל כך עד שהם העיפו מטוסי נוסעים לעבר בניינים בניו יורק.
עד שאבו מאזן ידבר
השבוע פורסם על פענוח קטע שרוף של מגילה בת 1,500 שנה, שנתגלתה לפני יותר מ־40 שנה בחפירות בעין גדי. מדובר בכמה פסוקים מספר "ויקרא". הכל כתוב באותיות עבריות שאותן כל ילד ישראלי בכיתה א' יכול לקרוא.
מדובר בד"ש מאחד מאבות אבותינו שחי שם, עד שאבו מאזן ("ישו היה פלשתיני") יסביר שהנה ההוכחה שהפלשתינים היו כאן תמיד. ¬
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו