תקציב הביטחון מונח על שולחן המנתחים זה שנים רבות. אין מי שניסה לגעת בו ולא נכווה. חוסר היכולת להבחין בהבדל המהותי שבין תקציב הביטחון לתקציבי המשרדים האחרים גרם לסערות ציבוריות, שכולן הסתיימו בערך באותה נקודה שבה התחילו - אף אחד לא רצה לגעת בגפרור. ועדת לוקר לקחה על עצמה את המשימה והבעירה אש שעלולה לכלות את יכולתנו להגן על עצמנו, וזאת בעידן של איומים שלא הכרנו בעבר בעוצמות כאלה.
המלצות הוועדה, ומנגד המלצות צה"ל, חותכות בבשר החי באופן שאנחנו עלולים לשלם עליו ביוקר. שחרור אלפי אנשי קבע, שרובם אינם משתייכים ל"שכבת השומן" הצה"לית, יקצץ באבחה אחת עשרות אלפי שנות ניסיון. שחרור מוקדם של 100 אלף אנשי מילואים לא רק שיפגע ביכולת צה"ל ויטיל עומס על המערך הסדיר, אלא יהיה פגיעה חברתית המונעת מ־100 אלף מתנדבים להמשיך לתרום למדינה. קיצור משך השירות בסדיר לא רק יקטין את הצבא, אלא יביא למצב שבו חיילים ומפקדים זוטרים שייצאו לקרב להגנתנו, יעשו זאת כשהם חסרי ניסיון.
ההבדל בין ההצעות בא לידי ביטוי בהבנת האחריות. המלצות צה"ל נובעות מתוך ההבנה כי לצד הקיצוץ הנדרש, עליהם לוודא כי יוכלו לנצח את המלחמות הבאות וכי יישאו באחריות לכך. המלצות ועדת לוקר נובעות מתוך הצורך לתת מענה למחאות חברתיות, לפערים חברתיים ולצורכי המשק, אך היא לא תהיה אחראית לתוצאות. הניסיון של ועדת לוקר לגעת בתקציב הביטחון כאילו זה היה תקציב משרד אחר, שבו לאלה המוציאים לפועל את תוכניות המשרד אין אחריות אישית וישירה לתוצאות, יוצר מסך עשן שאינו מאפשר לנו להבין את השלכותיהן ההרסניות של ההמלצות. כמה שרי בריאות, תחבורה, רווחה וכד', או מי מבאי כוחם, אתם מכירים שנתנו את הדין על אזרחים שמתו בשל תקציב נמוך שלא איפשר להם להוסיף מיטות בבתי חולים, לשפץ את תשתיות הכבישים או להוסיף תקנים לטיפול בנוער בסיכון?
הרצון העז לקצץ בתנאי הפרישה של קצינים ושל נגדים ולפגוע במעמדם המיוחד של נכי צה"ל, המופיעים בדו"ח ועדת לוקר, הוא אחד החטאים הבלתי נסלחים. צה"ל הוא אחד ממקומות העבודה היחידים שאליו מתנדבים מיטב בנינו להמשיך בשירות קבע, בידיעה ברורה כי הם מוכנים לסכן את נפשם וגופם כדי להגן עלינו ועל גבולותיה של המדינה. בעידן שבו מונחות לפתחם של צעירים מוכשרים הצעות כלכליות מפליגות ופיתויי התפתחות כמעט חסרי תחרות, צה"ל חייב להציע תוכנית אטרקטיבית כדי להשאיר חלק מאותם נגדים וקצינים בשירות ארוך.
יש מקום להתייעלות בצה"ל. עם זאת, לאור השמחה המופגנת של חלק משרי הממשלה מדו"ח ועדת לוקר, אני מציע שיסתכלו במראה וימצאו את האומץ לקצץ קודם אצלם לפני שהם מקצצים לצה"ל את הכנפיים!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו