הסכם הכניעה של ראש הממשלה ציפראס לנושים האירופיים ובראשם גרמניה נראה אולי כמו ניצחון מוחלט של גוש היורו במבט ראשון, אבל לטווח ארוך הוא דווקא עלול לזרוע זרעי פורענות שיגרמו לרעיון הזה לצרות.
עד 13 ביולי 2015, הכיר העולם את משפטו הנודע של האסטרטג הפרוסי, קרל פון קלאוזביץ, שטבע את מטבע הלשון: "המלחמה היא בסך הכל המשך של המדיניות באמצעים אחרים". כעת אפשר להגיד ש"הכלכלה היא בסך הכל המשך של המלחמה באמצעים אחרים".
גרמניה השלימה את כיבוש הכלכלה היוונית מבלי שנורתה ירייה אחת ובאפקטיביות רבה. אחרי שבועיים כשהיא בלי מערכת בנקאית מתפקדת, כשהחלופה שלה היא להיזרק מגוש היורו בלי אמצעים לקיים את עצמה, לא נותרה ליוון כל ברירה אלא להסכים לכל התכתיבים.
המערכת הפוליטית היוונית מעוקרת מכל תוכן. הרי אנחנו שבוע אחרי שציפראס הוביל את הציבור היווני להצביע נגד הקיצוצים, אבל הביא לו לבסוף הסכם כניעה מביש, גרוע מקודמיו. זאת היתה, במונחים של עולם העסקים, השתלטות עוינת של בעלי ההון הגרמנים על האביונים היוונים. והעניין הוא שבמהלך כל החודשים התרסק היורו לשפל, דבר שלא השפיע רבות על היוונים המרוששים, אבל עזר מאוד לכלכלה הגרמנית שנהנית מייצוא מוגבר. מרקל ניצחה פעמיים במערכה הזו.
אבל זה ניצחון זמני. כעת יוון נראית אולי לא מאיימת, לא על גרמניה ובוודאי שלא על גוש היורו. אלא שהווירוס הסוציאליסטי־רדיקלי עלול לשנות צורה ולהתפרץ שוב. המונח "ניצחון פירוס" מיוחס להיסטוריון היווני פלוטראכוס בעקבות קרב שבו השתתף המלך היווני פירוס לפני אלפי שנים נגד הרומאים. קרב קשה מאוד שהוא אמנם ניצח בסופו, אבל שאחריו נכתב: "עוד ניצחון כזה - ואבדנו".
ניצחון הפירוס הגרמני עלול להגיע דווקא מהמסקנות שיסיקו הכלכלות הסוררות האחרות בגוש היורו, וישנן כאלה. קודם כל, ברור עכשיו יותר מתמיד שאין דרך החוצה. אם יוון הקורסת לא נזרקה - אף כלכלה אחרת שתיקלע למשבר כלכלי לא תורשה לצאת. השדר העתידי למדינות סוררות בעלות אופי יותר ניאו־סוציאליסטי אה־לה־סיריזה, הוא שאם הן תתהוללנה יש סיכוי שישתלטו עליהן מבחוץ.
נכון - זה יכול להוביל חלק מהכלכלות האלה להתנהגות אחראית יותר, אבל יש ילדים מופרעים שאוהבים בדיוק את ההפך. הם מתמכרים לתשומת הלב ודווקא מתפרעים עוד יותר. ואם "אסור" לצאת מהגוש, וממילא בסוף יבוא המבוגר האחראי וינהל את העסק, אז למה לא לחגוג בינתיים ולפזר שטרות יורו?
ובקיצור, מתוך רצון לשדר לכל החברים האחרים בגוש היורו שצריך לכבד באופן מלא את ההסכמים, גרמו הגרמנים לאחרים להפנים שכלכלת יורו שנקלעת למשבר היא בעצם מקרה אבוד. זה יכול לנסות לגרום לכלכלות אחראיות לחפש אקזיט מגוש היורו, כל עוד הן איתנות. כי הרי מי רוצה את האופציה של ניהול גרמני ביום סגריר? ולכלכלות פחות אחראיות, לבחור דווקא במסלול סוציאל־פופוליסטי, כי בואו נחגוג כל עוד אפשר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו