מעשה בחבית מסמרים ובצק

המשוררת חוה פנחס־כהן תהתה אמש תהייה המשותפת לרבים, על רקע החדשות התכופות על פיגועים רצחניים בארצנו: "אני מחכה לשמוע חבר מוסלמי אחד, אחד בלבד, שיסביר איך החג החשוב ביותר לאיסלאם - הרמדאן - הוא טיימינג טוב לרצח ולפיגועים. איזו אקסטזה דתית יש אחרי ששומעים יריות ורואים דם נשפך למכונית או לכביש ברחוב או בשדה? איך נראה האלוהים המוסלמי?" 

הנה תשובה אפשרית: האנשים האלה שמעו שיעורים רבים והטפות ואינדוקטרינציה, עד שרצח ה"כופרים" הפך בעבורם שאלה של זמן, שכן זו חובתם כמאמינים. ואין זמן טוב מימי הצום וחשבון הנפש לרומם את המאמין בדרך לגאולת נפשו - גאולה שירכוש באמצעות רצח ה"כופרים". לא צריך 

להרחיק למסגדים בסוריה, בעיראק ובתוניסיה, רק לקפוץ לדרשת יום השישי בהר הבית, לשמוע שיעור מפי המטיף המהולל, עוקר הרים וטוחנם זה בזה, השייח' ח'אלד אל־מוגרבי, המלמד פעמיים בשבוע במסגד אל־אקצא. אחרי שתשמעו את דרשתו (המופיעה באתר "מבט לתקשורת פלסטינית"), גם אתם תרצו לגשת למטבח ולהפוך את הסכו"ם לכלי הרג שבאמצעותו תגאלו יהודים מחייהם. 

ובכן, מסביר אל־מוגרבי, "לבני ישראל (להלן בנ"י) יש יותר מאל אחד... 34 אלים... אם תעיינו בהיסטוריה תראו, שהמספר 11 מקודש ליהודים, (וגם 666)... מייצג את השטן. כל הדברים שהם מקווים שיקרו, או שרוצים לעשות ולהצליח, הם משתדלים ב־11 בחודש... לכן, שימו לב מתי היו ההתקפות על אמריקה (הכוונה לפיגועי 11 בספטמבר)... הראיות שהתגלו מצביעות על כך שהיהודים עמדו מאחורי ההתקפה". 

מכאן עובר המלומד לניתוח פסיכו־תרבותי של היהודים ודתם: "אציג לפניכם את דרכי השטן שבאמצעותן הוא מטעה את בנ"י... הדרך הראשונה היא חיי נצח... תעשיית הסרטים האמריקנית היא בבעלות בני ישראל. אתם יכולים לראות סרטים, שכולם על אודות מה שמכונה 'ערפדים'. אם הרגת בן אדם ושתית דמו, תזכה בחיי נצח. למה השטן הכניס זאת למוחם? לגרום להם לשפוך זה את דמו של זה; ישתה את דמו, וכך יזכה בחיי נצח..."

חכו, זה רק מתחמם: "לבנ"י היה חג פסח. בכל חג, כל קבוצה היתה מחפשת ילד קטן, חוטפים אותו וגונבים אותו, ומביאים 'חבית מסמרים'... נהגו לשים את הילד הקטן בתוך החבית וגופו היה מנוקב מהמסמרים. בתחתית החבית שמו ברז וניקזו את דמו... משום שהשטן, או אחד האלים הגדולים, דרש מהם כתנאי למילוי רצונם, שיאכלו לחם (מבצק)...מצות ש... נילושות... בדם ילדים". חשבתם שימי הביניים היו פעם, מה? 

"הסיפורים האלה ידועים", העיר השייח' כבדרך אגב לשומעי לקחו, "יש ראיות. הם קיימים בתיקי בתי המשפט... למרות שיש איפול תקשורתי, הם נמצאים באינטרנט. חפשו בגוגל: 'לחם היהודים' או 'מצות היהודים'... ויופיעו לפניכם כל הסיפורים... עם תאריכים ותיקי המשטרה שבהם החומר נמצא". 

 ועכשיו הבונבון, הסיבה שבשלה אירעה שואת היהודים (שכמובן מוכחשת בגלוי, אבל בינינו אפשר לספר מדוע אירעה). מתברר ש"כאשר נחשפו הסיפורים האלה, גורשו בני ישראל מכל אירופה והחל האסון ("נכבה") של בנ"י בכל ארצות אירופה. בסוף זה הגיע לכך ששרפו אותם בגרמניה, בגלל הדברים האלה, מרוב שהם חטפו ילדים קטנים". המשיכו בדמיונכם את השיעור. והשייח' מסכם: "אחיי, זה קיים עד היום". נכון, פעמיים בשבוע בהר הבית, ומשודר בטלוויזיה הפלשתינית לכל מאמין, גם לאלה שירו ודקרו ודרסו יהודים בזמן האחרון.

 השימוש באנטישמיות ככלי להגברת השנאה כלפינו מקובל ברשות הפלשתינית. זה חלק מהכנת הלבבות לשלום אמת איתנו בחסות אירופית. אגב, שיעורי הדת בכל המסגדים נמצאים בפיקוח הרשות הפלשתינית ומחייבים אישור מוקדם. לאחרונה התבשרנו שהממשלה הגדילה את כניסת המתפללים המוסלמים להר הבית. בסדר גמור, רק תדאגו לפני כן להעיף את המסית ולהושיבו אחר כבוד מאחורי סורג ובריח. הפארסה הזאת אסור לה להימשך. היא בנפשנו ממש. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו